ביקורת ספרותית על בשבילה גיבורים עפים מאת אמיר גוטפרוינד
ספר טוב

---

נהניתי מהספר מאוד. זהו ספר מאוד ארוך אך ברובו גם מאוד מהנה. ספר מלא הומור - ולטעמי הומור עדין ומצויין ממש. כנראה הספר שהכי נהניתי מההומור שלו. המון סרקזם.
החל מהסיפור על תקשורת הוריו של הגיבור - שארעה רק פעמיים בשנה, בנושא הגשם.
תיאורו של יורם שהיה בא עם פנסים בעין בגלל מכות עם ילדים בשכונה, וכך גם אמא שלו הופיעה לפעמים עם סימני מכות - כנראה כי גם היא הלכה מכות עם האמאות מהשכונה.
תיאורה של הדודה המעצבנת שקיטרה על כל העולם סביבה.
תיאור מאוד רומנטי ונעים של הקשר בין הגיבור לבין מיכל.
הספר הזכיר לי ספרי ילדים שאהבתי לקרוא פעם בילדות בנושא חברות ונאמנות של ילדים הגדלים יחד באותו חצר. הנושא לדעתי מאוד מרגש.
אהבתי מאוד את התיאורים הציניים על ה"גבורה" של החבורה - כמה שברגע האמת החברים שלו נראים לו דפוקים לגמרי. ביקורת עצמית מהנה מאוד.
החלק היחיד בספר - שלטעמי גרוע ממש הוא הסיום - בסיום הופך הספר פתאום מספר סרקסטי קולע ושנון לסרט פעולה הוליוודי מלא אקשן. עם כל הכבוד לסופר המצוין - יש טובים ממנו בהרבה שיכולים לבנות תסריטי אקשן - זהו לא תחומו החזק של גוטפרוינר, וכן לא את זה לעניות דעתי מחפשים קוראים בספר כמו זה. לדעתי חלק האקשן מאוד מאוד זול.

עם זאת הרוב המכריע של הספר מהנה ביותר.

» ביקורות נוספות של ג'ניה
» ביקורות נוספות על בשבילה גיבורים עפים