ביקורות ספרים על הספר רומן רוסי - ספריה לעם #342
|
מיקרו-היסטוריה של הישוב היהודי בגליל החל מתחילת המאה ה-20 ועד שנות החמישים-שישים שלה מסופרת כאן ע"י מאיר שלו. הוא בוחר להתמקד בישוב אחד קטן ולספר על כל התקופה דרך התמקדות במספר רב של דמויות ולאורך שלוש דורות.
זהו רומן הביכורים של מאיר שלו שיצא לאור ב-1988. הספר נבחר לאחד מששת הספרים הנקראים ביותר בהוצאת עם עובד.
הסיפור מסופר מפי אחד מאנשי הדור השלישי, ברוך שנהר נכד שהתייתם מהוריו וגדל אצל סבו יעקב מירקין בן העלייה השנייה. זהו רומן מורכב ורב רבדים הבוחן את מארג היחסים האנושיים שבין אנשי הישוב ואת היחס שבין האדם לסביבתו.
שלו מטפל במקביל במספר רב של ד... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מותר להגיד שלא אהבתי?
שמרוב עצים לא רואים את היער?
שעדיף היה להתמקד בדבר אחד?
שקראתי כבר לא מעט ספרים טובים בהרבה על העלייה השנייה ועל ההתיישבות בעמק?
שבעברית "המופתית" של שלו מצאתי לא מעט טעויות (ולא רק בדמויות שבכוונה מדברות בעברית דבורה)?
אומנם מראש ידעתי אני לא מתחבר למאיר שלו. את עשו קראתי לפני אולי עשרים שנה ולא אהבתי, אבל אמרתי לעצמי "לטס גיב איט אה טריי!"
גם לספרי הילדים של שלו אני לא ממש מתחבר (למרות שהילדים שלי משוגעים על קרמר), וגם את הספר של אביו "פרשת גבריאל תירוש" לא אהבתי – ואני גם מתקשה להבין מה יש לאהוב בו. לא יודע, אולי זה משהו בי.
... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
קראתי את הספר ממש מזמן. ולא אהבתי. למה לא אהבתי? יכול להיות שלא הצלחתי להבין על מה הוא מדבר. אולי סגנונו המפותל של שָלֵו לא התאים לי. אולי הייתי במצב רוח אחר והתקשיתי לקרוא ספר שתבע ממני ריכוז? לא יודעת. לא אהבתי. בערך באותו זמן נסיתי את עֵשָו . אולי קראתי, אולי זנחתי אותו. לא זוכרת. ומאז נמנעתי מספריו של שָלֵו, עד שנתקלתי ב"תנ"ך עכשיו" ו"בעיקר על אהבה". נהניתי, התעניינתי ולאט לאט התחלתי לקרוא את הפרוזה שלו ונשביתי. כאשר פגשתי את הספר שנית על הספסל, החלטתי שאולי הגיע הזמן לקרוא שוב ואולי לשנות את דעתי עליו.
הסיפור דומה מאד לסיפוריו האחרים של שָלֵו, והיות... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב אז כן. כלומר לא. לא קראתי את "רומן רוסי" עד עכשיו, זאת למרות שהוא הספר הראשון של מאיר שלו שיצא לאור, שזה היה בשנת 1988, קרי לפני שלושים וחמש שנים ועשה רעש כבר בזמן צאתו לאור. שלא לומר מכר מאה אלף עותקים במכה. וזאת למרות שכן קראתי ספרים אחרים של מאיר שלו ואף נהניתי מהם. וכל כך למה? נמנעתי מהספר הזה, הראשון, במיוחד, בשל הפיסקה הפותחת שלו. לא היה צריך לפתוח את הספר בשביל לדעת מהי הפיסקה הפותחת. בסוף שנות השמונים זו היתה שפה חריגה בדפוס, והעיתונים הכותבים על הספר שמחו לצטט אותה.
אז נמנעתי, גם כי אני מנסה להימנע משימוש בשפה גסה, וגם כי אם ספר מתחיל ככה אין סיבה... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עותק חתום עם הקדשה .
" לגילה
שהיא דומה לי ואני מאוד אוהבת אותה .
מזל טוב ליום הולדתך והמון המון אושר, שלך תמיד."
16.6.1989... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זמן רב לא כתבתי ביקורת. לימודים ואז מלחמה ואז משבר אישי, מנעו ממני לעשות זאת.
אך התגעגעתי לכתיבת ביקורות ועל כן החלטתי לשוב ואיך אפשר בלי ספר של מאיר שלו?
היו לי שבועות עמוסים. לימודים, מלחמה ועניינים אישיים הכללו הוצאתם של מספר אנשים רעילים מחיי.במיוחד אחדם מהם שגם היה אלים, נוסף לכל, ושתלטן, כפוי טובה וחסר אכפתיות. הגיעו מים עד נפש ולא יכולתי יותר. היו לי שבועות וימים של מחשבות, עד שהפור נפל. הבנתי דברים. נפקחו עיניי בדרך שלא רציתי, אבל התפכחתי.סוף סוף. עם כל הכאב, אני יוצאת מחוזקת. אני חזקה. שברו אותי בעבר ולא עוד.זה מה שאני מהדהדת לעצמי ואהדהד גם מל... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז איך תולעת ספרים בסדר גודל בינוני פלוס כמוני מגיע אל רב המכר ההיסטרי, הרומן הראשון שכתב מאיר שלו ונמכר ונקרא על ידי מאות אלפי קוראי עברית (מאה אלף עותקים נמכרו רק בשנה הראשונה) בגיל שאחרים קוראים אותו בפעם השניה או השלישית אתם שואלים? כן נשמות של ברבור טורקי, אני יודע שאף אחד מכם לא שאל, אבל זו הדרך שלי להחליק ברכות אל תוך הסקירה אז תזרמו איתי בבקשה.
לפעמים יצירת אמנות - ספר, סרט, הצגה - נקשרים בחוויה לא נעימה ויוצרים רתיעה מצריכת יצירות אחרות של אותו יוצר. בשפת הפסיכולוגיה ההתנהגותית זה נקרא "התניה", והדברים ידועים. בפעם הראשונה נתקלתי ברומן רוסי בת... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סתלבט בקיבוץ בחצי מחיר? אפשר בחינם, לשבוע-שבועיים, בספרייה הקרובה לביתכם.
(וסליחה על מדרש השמות הבא:) מאיר שלו, מאיר לנו את שלוות המושב החקלאי, ביד אמן אוהבת. הוא לא מותיר אבן בכפר שהוא אינו מלטף ומגיש לנו על מצע של ידע שאין לו סוף. המידע - הטכני לפרקים - מוגש בחכמה ובטוב דעת (טום קלנסי של הקיבוץ, עלה בדעתי בשעת הקריאה), מה שהופך את העלילה לאמינה וסוחפת, ומבריחת קלישאות.
את הספר אני משייך לסוגת האוצרות הבלומים. אלו ספרים מרובי פרטים, מטופחים מיקרוסקופית, ורק בקריאה שנייה ושלישית ניתן לגלות את הeaster eggs הטמונים בו. רק לדגדג מעט: האם דאג המחבר לכך שכל שבעת המ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעודי לא יצא לי לקרוא רומן ישראלי. וכשלפני כמה חודשים החלטתי שהגיעה העת להתנסות, ידעתי שאתחיל בשליו, ובעיקר ברומן רוסי, הקלאסיקה הישראלית הנודעת.
הספר בנוי כאוסף סיפורים, כאשר כל פרק מהווה סיפור אחד מקורות "הכפר" - המושב בו ברוך, הדמות המרכזית בסיפור נולד, מתחנך, וחי. ובעצם אין קו עלילה אחיד, אלא כ-50 סיפורים שונים על החיים בכפר בעמק.
אנחנו חיים את העלייה השנייה בספר הזה, מההתחלה, בה קבוצת העבודה על שם פייגה נוסדת, על ידי החברים ליברסון, צירקין, מירקין ופייגה, ועד מותם, ובעצם מותם של כל דור המייסדים של המושב.
התיאורים בספר מדוייקים מאוד, כל פעם שקראתי את ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו הראשון ברומנים של מאיר שלו, שיצא ב-1988 ונדמה שהיה כאן מאז ומתמיד. מאז יצא, נוכחותו חזקה ומאז ועד עתה (שלהי 2020) נספרים 7 רומנים. אני מחכה לעוד וההמתנה מורטת עצבים.
מאז יצא רומן רוסי, יצאו השאר אחריו בקצב של אחד בהפרש של 3-5 שנים. כן ירבו.
רומן רוסי עוסק כמובן ב"עמק", הלא הוא עמק יזרעאל, שהחלוצים באו להפריח ולייבש, להפריח את השממה ולייבש את הביצה. החלוצים היו בני העליה השניה מרוסיה, כאלה שהשמש המלובנת בקיץ הניסה את רובם מהארץ והקומץ האידיאולוגי שנותר בא לסלק את המים, שהפכו את השהות במקום לאתגר לבני אדם אל מול יתושי האנופלס והמלריה שלהם, והבוץ הנוראי בו שק... המשך לקרוא
52 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם לפני שנים הכרתי את מאיר שלו כעיתונאי מצוין ושנון. פחות הכרתי אותו כסופר
ונדמה לי שהוא החל לכתוב ספרים רק בשלב מאוחר יותר...
וגם אני בעצם התחלתי לקרוא בספריו בשלב מאוחר יחסית, כשכבר היו מאחוריו כמה ספרים שלא קראתי. וכך קרה שהתחלתי לקרוא את ספריו בסדר הפוך או אולי בעצם ללא סדר. קראתי כמה מספריו החדשים יותר ממש כשיצאו לאור ואהבתי אותם. למשל "יונה ונער" שמצא חן בעיניי מאוד.
שמחתי מאוד כשהגיע אלי רק לפני זמן קצר במקרה סיפרו זה, נדמה לי שזה היה סיפרו הראשון למבוגרים וידוע לי שגם הצליח מאוד בזמנו.
ובכן נדמה לי שזה די ברור ששלו מצא את מקור השראתו בריאליזם... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נטשתי אחרי 80 עמודים +.
ריבוי הדמויות ממש הקשה עליי...אולי אחזור בתקופה אחרת בחיי.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן רוסי מוגדר על ידי כספר הכי טוב שקראתי. ספר שמפעיל בתאורים שלו את חמשת החושים שלי. כשאני קורא אותו במצב רוח טוב, הוא מצחיק. כשאני קורא אותו במצב רוח רע, אני יכול להזיל דמעה. הוא מרתק בצורה מדהימה. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
את מאיר שלו פגשתי באקראיות לפני מספר שנים. סיירתי באזור רכס בוקר, באזור הר הנגב, וזיהיתי קבוצת רוכבי אופנים באזור בורות ציפורים. ניגשתי לתהות על קנקנם של הרוכבים וזיהיתי שם להפתעתי, בין חברי הקבוצה את שלו. לחצתי את ידו, על אף שפגש אותי לראשונה בחייו, ובאמת שמחתי לראותו.
באותו הערב התקיימה הרצאת אורח, ביישובי, של שלו ובמהלך אותה הרצאה תיאר, וסיפר אודות ספריו השונים והסיפורים ההיסטוריים, האמיתות שמאחוריהם; מה שנקרא, הסיפורים שמאחורי הסיפורים ובתום ההרצאה המעניינת הוא פנה אל הקהל ושאל האם יש לפלוני אלמוני שאלה..
הרמתי את ידי ושאלתי: 'מה קרה לאפרים? לאן ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו התברג כל כך חזק בברנז'ה, שגם אם הוא יוציא סביח בעטיפת ספר הוא יהולל מפה ועד הודעה חדשה. ספר זה לא חף מאותה תבנית. השם שקנה לו שלו יצר מצב שבו עד היום, אם יגש מבקר ספרות לסקור את הספר הזה, הוא ילחם על כמה סופרלטיבים אפשר לדחוף בטור סקירה אחד.
החלוקה בספר הזה היא ברורה. השליש הראשון מקים לחיים את סיפורי העלייה השנייה מרוסיה, דרך סיפור הקמת כפר ששמו לא ידוע. השליש האחרון מספר את עלילותיו של הדור השלישי והשליש השני מהווה חוצץ ביניהם. למה רק על השליש הראשון פירטתי? כי רק עליו שווה לפרט.
אני לא חושב שמאיר שלו הוא סופר רע. נהפכו, אני חושב שמבין החבורה ה... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המקור הטוב ביותר שקראתי בחיי! מצליח לתאר את אנשי העליה השניה על כל צדדיהם המיוחדים: גדולים מהחיים אבל גם הזויים עד טירוף לפעמים. ספר מרתק, שנון ונוקב בניתוחו המדוייק את הדברים שהעניקו לנו אנשי העליה המופלאה הזאת, כמו גם את המוקשים ששתלו בחיינו שמקרינים עלינו כחברה עד עצם היום הזה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מחווה לספרו של מאיר שלו - רומן רוסי:
הברוש הִטָּה ראשו מתנענע,
אִמֵּץ את הבלתי נמנע,
אדמת הקודש; חול היא!
והוא גווע,
הכל שווים בלהט השרב.
©
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד ומעניין על סיפורם של המתיישבים הראשונים בכפר לא ידוע באזור הצפון בארץ ישראל.
נהנתי מאוד מהספר לכל אורכו, הדמויות מאוד אנושיות ושונות אחת מהשנייה לחלוטין.
הספר מכיל קפיצות ממש לא קשורות בזמן ובמרחב לכן יש לקרוא את הספר בריכוז ובעדינות, לפעמים נדרש מן הקורא לחזור אחורה כמו שורות כדי להבין היכן הוא נמצא ומתי.
המינוס של הספר הם דווקא העמודים האחרונים, ציפיתי לסגירת מעגל קצת יותר מרגשת או לפחות מעניינת יותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן רוסי הוא ספר שצרך לגשת אליו בזהירות ובצורה שונה מרוב הספרים.
הספר מכיל המון דמויות ודמויות משנה והעלילה קופצת קדימה ואחורה בזמן שכך שקשה מאוד לעקוב ולהיות קשוב.
את הספר או הסיפור המרכזי מרכיבים סיפורים קטנים ומשעשים אשר מצליחים לתאר את התקופה ואת הווי הכפר.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה יש לכתוב על רומן רוסי שעוד לא נכתב? כנראה שלא הרבה.
קראתי את הספר מתוך כורח, אך מצאתי את עצמי נהנית ממנו מאוד. חמישים העמודים הראשונים קצת קשים לצליחה - לא בדיוק קבלת הפנים האופטימלית בספר חדש - אך ברגע שצולחים אותם ומתחילים להיכנס לעניינים, קשה מאוד לצאת מהם.
הסיפור כתוב בצורה נפלאה (כרגיל) ובעברית יפהפיה.
*ספוילר*
קיוויתי מאוד שבסוף הסיפור נגלה מה עלה בגורלו של אפרים, ומעט התאכזבתי כאשר זה לא קרה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אגדה חלוצית מרתקת, כתיבה זורמת שזורה בהומור . הספר מצליח להביא בצורה משעשעת את האופי החלוצי וראשית ההתיישבות בארץ דרך הפן האנושי. ממחיש את הקשיים במגורים בכפר וקשיי הקליטה בארץ .
העולים שקידשו את האדמה ואת החקלאות, מרעננים בעיני את המושג "ציונות" שהתרחק מהמקורות.
ספר חובה לכל מי שקשור להתיישבות העובדת בארץ ישראל
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר רבות נכתב על רומן רוסי, הספר הראשון שכתב מאיר שלו בשנת 1988, והרבה להוסיף אין לי. אפשר בהחלט להבין מדוע הספר הזה הפך את מאיר שלו לסופר מוצלח ומוערך, הסיפור כתוב היטב, בסגנון המאיר שלוי הידוע, כתיבה ארץ ישראלית שורשית, עברית יפיפיה, צינית שזורה בלא מעט פנטזיה ואפילו גרוטסקה. זה הספר הרביעי של שלו שקראתי ובכולם קיימים המאפיינים האלו,
אלא שאם בכך הייתה מתמצית החוויה שלי מהספר הזה הייתי מסתפק בכך ולא הייתי כותב.
הדבר העיקרי שתפס אותי בספר הוא התיאור של אנשי העלייה השנייה הנאחזים באדמת הביצה שבעמק יזרעאל בצעירותם ובזקנותם. אין זה סוד שאנשי העלייה השנ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"גם בגולה נשפך דם יהודי", כתב ליברסון על הורי בעלון הכפר, "אך שם אין טעם למותם כשם שאין טעם לחייהם. פה יש טעם לחיים וטעם למוות, כי מולדת וחירות רומזות לנו. ייהפך צערנו למשנה כח ורצון. בחרנו בחיים וחיה נחיה".
לא לשוא כתב על פתק יעקב מירקין "קבור אותי באדמתי". הסיפור הזה, המורשת הזאת - היא כולה סביב מהותה ומשמעותה של האדמה הציונית. לא אוכל לבחור מילים שיתארו טוב יותר את גדולתה של היצירה הזאת, מאשר להוסיף ולצטט ממנה. רק אציין כי השורות שנגעו בי ביותר היו אלה שמתארות את הזריעה בבוץ שבו מתגרגר מחנק צבאו של סיסרא.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן רוסי, אשר הינו ספרו הראשון של מאיר שלו אותו אני קורא, אותיר אותי בסופו של דבר עם עולם שלם, קרוב מחד, ומרוחק מאידך, אשר יינשא איתי בליבי מעתה ומאילך.
אין ספק כי סגנונו של שלו, אשר האדיר והעשיר את סיפורו זה בעברית מהגבוהות אשר נתקלתי בהם, הוא נפלא והינו חלק בלתי נפרד מהסיפור (תיאורי נוף העמק, ראשית ההתיישבות ועולם החי והצומח), עם זאת, אני חייב להודות כי היו פעמים ספורות לאורך הסיפור אשר הרגיש לי כי סגנונו עוצר במעט את הרצף הטבעי של הסיפור (כגון כאשר נטה לתת שלושה שמות תואר מסוימים לעצם כלשהו).
הרשים אותי מעל הכל כמות הדמויות מלאות החיים אותן ברא של... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קצת קשה לי לכתוב ביקורת על אחד הספרים שנבחרו לששת הספרים האהובים בהוצאת עם עובד לרגל שנות השישים למדינת ישראל.בטח כאשר מדובר באחד הסופרים המובילים בספרות הישראלית.
אבל חייבת להודות שהיו לי ציפיות מאוד גבוהות מהספר, הן מהעלילה שאליה אני מאוד מתחברת (העלייה השנייה) והן מהסופר עצמו. ולצערי התאכזבתי קשות.
מצאתי את עצמי שוברת שיניים ולעיתים ומתקשה להבין את משמעות של המילים. העלילה אינה עקבית וצריך הרבה סבלנות לרומן שאינו מיועד לקריאה קולחת. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"בכפר מספרים כולם שטויות – שאני חיזרתי אחריה עם סירים של בשר צלוי, שבחתונה שלה התחבאתי וצעקתי ביער האקליפטוסים, שחרשתי את השם שלה באותיות של קילומטר על קילומטר..."
"לא חרשת?"
"תגיד לי," אמר דניאל, ופנה אלי בתוקפנות, "אתה חושב שבחריש של הפלחה, לקראת הזריעה, יש למישהו זמן לצייר אותיות בגודל של קילומטר על השטח? איפה אתה חי, תגיד לי, איפה אתה חי?! באיזה עולם אתה נמצא? אתה יודע מה קורה בכפר? מה קורה במדינה? אתה יודע שהתנועה בצרות? שהצעירים עוזבים? שכל הכפר שקוע בחובות? שמוכרים חולבות ועוקרים מטעים? אתה יודע שאנשים נהרגים במלחמות, או שאתה חושב שהמצבה של הנופלים ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי עשרים פעמים קראתי את הספר אולי אני מגזימה , אבל אצל מאיר שלו מותר להגזים ,מותר ליצור עולם שהוא כל כך דמיוני שהוא הופך לאמיתי מצד שני הוא כל כך אמיתי שברור שהוא דמיוני לילדים שלא אהבו שיעורי היסטוריה הספר מומלץ בחום כדי לומר , פעם גרו כאן חלוצים סת...א..........ם , פעם גרו כאן אנשים כמוכם וכמוני רק שבימים ההם לא היה קניון והיו להם חיים מעניינים.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר יפה ומומלץ.סגנון הכתיבה מזכיר את גבריאל מרקס. דומה שמאיר שלו לקח את "מאה שנים של בדידות" והעביר אותו גיור להלכה. ההתחלה קצת קשה אבל ההמשך סוחף ומרתק.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אתחיל בשלילי: הספר כתוב באופ שקרוב יותר לכל מי שבמשפחה שלו קיים זכר לדור ההתיישבות הקיבוצית. מי שמשפחתו הגיע בעלייה זו או אחרת לא יזהה לפי דעתי את הניואנסים ולא יתרפק על כל פסיק. הכתיבה לפעמים גסה, במיוחד עניין ה"דפיקות, שנשמעות מפיו של אחד הגיבורים שלא ממש מתיישבים עם גילויי הרומנטיות העדינה שרצים במקביל.
החיובי הוא קודם כל הכתיבה הזורמת, השפה העשירה, הרומנטיות הלא מלוקקת, הדמויות העשירות. הרגשתי שאני רואה את הדמויות מולי ממש. נהנתי לקרוא. אני כעת מבין שאני נהנה לקרוא את ספרי מאיר שלו בעיקר בזכות השפה המדהימה. הוא עצמו מודע לכך אני מניח, ומדגיש את ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הראשון של שלו שקראתי לפני שנים ומאז התאהבתי בספריו ולא פסחתי על אף אחד מהם... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר גורם לך לרצות לחזור בזמן לימים בהם עמק יזראל היה נחשב לשמנה ולסלתא של המולדת. למשקיענים בלבד- אפשר להאזין לשיר של יונתן גפן- "יכול להיות שזה נגמר" כדי להיכנס לראש (נא לא להיכנס לדיכאון, גם אז היו בעיות...). מאיר שלו אכן סופר בזכות ולא בחסד. מומלץ בחום. תהנו...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, חוויה ישראלית. ספר אותנטי כמיטב המסורת של הסופר מאיר שלו. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מקסים. נוגע ללב.
שילוב מתוק בין המציאותי לבדיוני. טוויה עדינה וסוחפת של עלילה נוגעת ללב.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעניין ומסקרן, מושך כמו מערבולת- בהתחלה מתנגדים , אחר כך נסחפים לתוך. הקריאה לא פשוטה, אבל נוגעת ללב: כמו להרכיב פאזל גדול בהעדר תמונת דוגמה. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין, סיפור מלא באנקטודות חדות כתער, דמויות מכל קשת קיבוץ הגלויות העברי, וריח של משק מהימים היפים ההם.
מכל ספרי מאיר שלו זהו האהוב עלי ביותר. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספור מרתק!!!מאיר שלו מחבר את הקורא עם העבר הקרוב ~~~מעניין ומשעשע~~~... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם היה אפשר לדרג את הספר יותר מ"ספר מעולה" הייתי מדרגת אותו כספר מדהים,קסום,רומנטי...חובת קריאה!!!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר העברי הסוחף ביותר שקראתי. אינני קיבוצניק ומעולם לא הייתי. לא האווירה וההזדהות שסחפו אותי אלא הסיפור. סיפור מדהים, מורכב, מצחיק, מרגש ומרתק
הפכתי מאז לקורא אדוק של מאיר שלו ולכל מי שלא מכיר - הטור השבועי שלו במוסף לשבת של "אדיוט אחרונות" מדהים. את שאר העיתון אפשר לשים בפח המיחזור... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעולה ,הראשון של הסופר, מה-יותר טובים שלו .מצחיק מאוד ,אהבתי מאוד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר פשוט מצויין, כל המושבניקים והקיבוצניקים ירגישו כאילו מישהו שולה את מחשבותיהם.
יחי ההבדל, אבל זה סוג של "מבצע סבתא" של הספרים, כל כך קולע ומדוייק לדמויות הססגוניות בהתיישבות שהפכו להיות היום סבים וסבות בקלנועיות, פשוט קורע מצחוק לפרקים. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אמנם איטי ועם עלילה נמרחת, אבל הכתיבה עשירה, חכמה, שנונה, מעניינת וגם מצחיקה. לומדים הרבה על קורות והווי החיים של איכרי העליה השניה. זה ספר שניתן לקריאה איטית, כעשרה עמודים ביום, במקביל לספר נוסף. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו רוב ספריו של שליו מעביר חוויה בתולית של חיי ההיתישבות העובדת נהדר ציורי מצחיק עצוב בקיצור הכול
וגם קצת היסטוריה כמובן
אני אוהב אותו מאוד
*קראתי אותו ברוסיה ע"פ שלא קשור כול כך מלבד השם... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
המשפט היפה בספר הוא :
"נפילים, נופלים ונפלים"
שמסכם בשלוש מילים טעונות את אנשי בראשית הללו
אלה ששרדו , אלה שלא , ואלה שעזבו
ומעל לכל - זהו ספר על השקר. השקר ששימש לשימון החיכוכים החריקות והתקיעות של המפעל הקשה וההירואי - כיבוש באדמה. השקר שפעל היטב לטווח הקצר, אך בטווח הארוך בא בחשבון עם כל אחד ואחת, ונקמתו קשה וכואבת. אמירה שנוגעת לכל אחד ואחת כאן.
הסופר מיטיב לספר את הסיפור, וקל לשקוע במקום ובזמן.
ולמי שסיפורו של הפרד נשמע הזוי - מוזמן לרכב לאורך הירדן, מדגניה דרומה, ולפגוש בקבר שמעון הצדיק (הנה קישור http://me.sml.co.il/?p=113). מתחת לעץ האדיר שמצל על הקבר, ה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לא הצלחתי להתחבר לספר ,אולי בגלל אי הרצף והקפיצות בזמן
ואולי כי הוא הזכיר לי ספר אחר "האמן ומרגריטה" שממנו נלקחו מספר דמויות וגם אי הרצף.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
רומן רוסי הוא לא ספר לממהרים .וגם אם תנסה למהר הוא יעצור אותך ..
התיאורים המרהיבים השפה העשירה והדיאלוג הרגיש מחזירים אותך כקורא אל ראשית ההתיישבות .
מאיר שלו מעלה על הכתב נקודה חשובה שלא תמיד זוכה לביטוי בהיסטורית הישראלית - היזדקנות המיתוס של העבודה העיברית וההתיישבות .
בצורת החיים המקובלת בה ישנם חוקים ותקנות לכל דבר ,איש לא חשב על מה יקרה שדור המייסדים יזדקן . ומאיר שלו מפליא לתאר את המצב בעט רגישה ובעין עדינה.
צריך לגשת לספר במצב רוח מתאים .. המלנכוליה הולמת אותו טוב יותר משמלת דיור על סופר מודל .
התיאורים המרהיבים של הטבע , הסברי החקלאות המ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מומלץ בעיקר לאוהבי הכתיבה היפה לעומת אוהבי העלילה המותחת.
בספריו של שלו אין תמיד קו עלילה רצוף ואם קיימת פואנטה או שיא היא קשה עד מאד לאיתור. אבל זו הכתיבה שתמיד מחזיקה הכל ומחברת יחד. קשה לא לחוש לפחות מידה מסויימת של התרגשות למקרא תיאורים ודימויים נכונים ומדהימים ביופיים, לאתר ביניהם את חיינו שלנו ולאהוב את הדרך בה הם מועלים על הנייר בצורה כה משובבת נפש.
רגשות עזים במיוחד מתעוררים בעיקר כלפי הדמויות והיחסים ביניהם- בין אם מדובר בדמות 'רעה' לכאורה שמעוררת שנאה חסרת פשר או בדמות טובה ותמימה המעוררת דאגה וחיבה. כך זה כשסופר לא מספר סיפור או תקופה א... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סופר מצויין, ספר מעולה, ואחד הטובים שקראתי, (מי שחי בהתיישבות העובדת ירגיש כאילו מדברים על הישוב שלו), מצחיק ברובו אך גם נוגע.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא. בשפה הציורית המיוחדת אך למאיר שלו. מתאר את ראשית ימי החלוציות והדור הבא בעמק יזרעאל (ויש שיאמרו כי אותו הכפר הוא "נהלל"). הספר הותיר בי רושם עז. מומלץ לאוהבי המילה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מה עוד אפשר לכתוב על ספריו של שלו שטרם נכתבו...?
מרתק, מלא הומור ושזור בפרטי היסטוריה וטבע מעלפים.
קצת מזכיר לי את פונטונלה אבל פחות רכילותי, יותר תמים ונעים
ותיזהרו מריבה מרגוליס (:... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התנ"ך שלי. התחלתי כי בבי"הס דרשו. סיימתי, סגרתי, פתחתי מחדש, קראתי בפעם השניה, סיימתי ושוב סגרתי את הכריכה האחורית. שקעתי במחשבות לכמה דקות ואז קראתי בפעם השלישית ברציפות. ומאז, פעם בשנה אנחנו נפגשים להעלאת זכרונות ורענונים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
רומן רוסי הוא אחד מהספרים הטובים ביותר שקראתי בחיי. יש בו הכל, עניין, מתח, הומור, עלילה מפותלת, דמויות מרתקות וססגוניות אבל יותר מהכל יש כאן יצירה ספרותית מרגשת, עצובה, שמחה וגדולה מהחיים. מאיר שלו הוא אמן השפה העברית והוא מצליח להפתיע ולרגש כאן כל פעם מחדש. מומלץ מאוד לכל חובב ספרות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|