ביקורת ספרותית על רומן רוסי - ספריה לעם #342 מאת מאיר שלו
ספר טוב

---

מיקרו-היסטוריה של הישוב היהודי בגליל החל מתחילת המאה ה-20 ועד שנות החמישים-שישים שלה מסופרת כאן ע"י מאיר שלו. הוא בוחר להתמקד בישוב אחד קטן ולספר על כל התקופה דרך התמקדות במספר רב של דמויות ולאורך שלוש דורות.

זהו רומן הביכורים של מאיר שלו שיצא לאור ב-1988. הספר נבחר לאחד מששת הספרים הנקראים ביותר בהוצאת עם עובד.

הסיפור מסופר מפי אחד מאנשי הדור השלישי, ברוך שנהר נכד שהתייתם מהוריו וגדל אצל סבו יעקב מירקין בן העלייה השנייה. זהו רומן מורכב ורב רבדים הבוחן את מארג היחסים האנושיים שבין אנשי הישוב ואת היחס שבין האדם לסביבתו.

שלו מטפל במקביל במספר רב של דמויות, למעשה אין אף דמות שאפשר לומר שהיא הדמות המרכזית, המספר שהוא מהדור השלישי בישוב מציג מספר רב של דמויות לאורך שלוש דורות, על פרקי זמן שונים ובנוסף הסיפור הולך וחוזר בזמן ללא הרף תוך כדי שהדמויות מתחלפות. תחילה די קשה לעקוב אחר המתרחש, אך לאחר קרוב ל-400ע"מ כבר מצליחים לעשות סדר בכרונולוגיה של הסיפור ולהכיר את הדמויות.

הכתיבה מצויינת וזורמת, חוש ההומור הדק של שלו שזור לאורך כל הסיפור בכל הדמויות ובמעשיהן. יש בסיפור הכל, היסטוריה, דרמה, טרגדיה, הומור, אהבה, בגידה, צער, יגון, פסיכולוגיה ועוד- מתכון מנצח.
שלו יוצר הרבה דרמות וטרגדיות בין דמויותיו כדי ליצור עניין בסיפור, לעיתים זה ממש מוגזם ולא מציאותי ונותן הרגשת כבדות לסיפור, אך מה לא עושים כדי לשמור על הסיפור מרתק,מטלטל וסוחף את הקורא.
יש מידי פעם הרגשה שאנחנו מקבלים עוד ועוד מאותו הדבר והסיפור של חלק מהדמויות חוזר על עצמו בצורה זו או אחרת עד סופן הבדרך כלל טרגי מאוד.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על רומן רוסי - ספריה לעם #342