ביקורת ספרותית על רומן רוסי - ספריה לעם #342 מאת מאיר שלו
ספר טוב

---

מעודי לא יצא לי לקרוא רומן ישראלי. וכשלפני כמה חודשים החלטתי שהגיעה העת להתנסות, ידעתי שאתחיל בשליו, ובעיקר ברומן רוסי, הקלאסיקה הישראלית הנודעת.
הספר בנוי כאוסף סיפורים, כאשר כל פרק מהווה סיפור אחד מקורות "הכפר" - המושב בו ברוך, הדמות המרכזית בסיפור נולד, מתחנך, וחי. ובעצם אין קו עלילה אחיד, אלא כ-50 סיפורים שונים על החיים בכפר בעמק.
אנחנו חיים את העלייה השנייה בספר הזה, מההתחלה, בה קבוצת העבודה על שם פייגה נוסדת, על ידי החברים ליברסון, צירקין, מירקין ופייגה, ועד מותם, ובעצם מותם של כל דור המייסדים של המושב.
התיאורים בספר מדוייקים מאוד, כל פעם שקראתי את הספר יכלתי לדמיין באופן מדויק את המושב, את הנופים הסובבים, ואת האווירה החלוצית, של מדינת ישראל בהיווסדה. לא ציפיתי לכך שאמצא את עצמי מזדהה עם דמויות המייסדים, מדובר הרי בעולים מן העלייה השניה, ואני בכלל בן להורים מהעלייה הסובייטית בשנות ה-90. עם זאת, רבות הצלחתי להבין בדיחות נסתרות, מילים שמקורן ברוסית, וגם הגעגוע המוכחש והקטן, למולדתם שעזבו, אוקראינה. הסיפורים אותם סיפורים, ההלצות אותן הלצות, רק כמעט מאה שנים של הבדל בין שתי העליות.

הספר בהחלט פנינה תרבותית, וחיבבתי אותו. אמנם כ"עירוני" אולי לא אבין אף פעם את המשמעות המלאה של הסיפורים הללו, התככים בין חברי הכפר, והיריבות עם הקיבוץ השכן. אבל בהחלט הספר הצליח לבדר אותי, ולהכניס אותי קצת לאווירה הזאת, של המושב פעם. היו פרקים שריתקו אותי ולא יכלתי להוריד את הספר מידי כשקראתי אותם, והיו כאלה ששיעממו אותי ורק חיכיתי לסיים.

אחרי הכל "רומן רוסי" הוא ספר שכתוב היטב, מצליח לשאוב את קוראיו לתוך העלילה המיוחדת שלו, ובעיקר ממלא בנוסטלגיה לזמן ומקום בו עוד לא הייתי קיים.
ממליץ בחום.

» ביקורות נוספות של סטודנט חיפאי
» ביקורות נוספות על רומן רוסי - ספריה לעם #342