קרל מאיוולד, בן 46 נהג ותיק ומכונאי מנוסה, חבר ועד העובדים נקרא אל ההנהלה של תאגיד המשאיות "מסמן" כדי לקבל שי כספי עבור המצאת מיכון המשפר את היעילות בעבודה. במהלך המתנתו לפגישה הוא מגלה באקראי שהשיחות בין חבריו ברחבי המפעל מוקלטות על ידי ההנהלה בסגנון "האח הגדול".... מכאן מתחיל ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
#
שני הספרים האחרונים שקראתי הגיעו לרשימת ה"לא שווים ביקורת". האחד בגלל בנליות ממאירה, ספר שלא היה לי משהו לא לעוס להגיד עליו, השני הפיל עלי כזה שיעמום, שלא הצלחתי לקרוא ברצף יותר מחצי שעה. הגיע הזמן לספר אמיתי, כמו שתובע ידידי שכאן. ואיזה ספר יותר אמיתי מ"הלב" של דה אמיצ'יס? סיפור... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
שאפו לכנרת רוזנבלום על הספר הזה. על הרלוונטיות שלו, על כל מה שהוא, וכן, גם על מה שפחות טוב, ועוד אחזור לזה.
משפחת בן טובים היא מה שנקרא מלח הארץ. שלושה דורות מפתח תקוה שהחלו את דרכם העסקית מכמה עצי פרי הדר, והלכו והתרחבו והסתעפו לעוד ועוד תחומים. תשתיות, נדל"ן, פיתוח ובינוי, ועוד ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
טאנה פרנץ' היא סופרת מחוננת שכישרון הכתיבה שלה מרשים מאד. כמו גלברייט היא שייכת לסופרים הכותבים ז'אנר של "רומנים עם מתח". להתייחס לספריה כאל ספרי מתח בלבד (ולהתלונן שהם לא ממש מותחים) זו החמצה. היא מספרת סיפור מרובד, עם מתח, דרמה, ועוד משהו, שלמען הנוחות אקרא לו גורם מקשר. זה דב... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
יש קסם עבורי בכתיבה של מתיה. קסם שאני לא מצליחה לפענח. זה לא רק הסיפור, זה לא רק הכתיבה השונה ולא רק החוט הדקיק של ההומור השרוי על הסיפור. זה משהו שהוא אמיתי מאד למרות שהוא בדיוני. משהו שגורם לי להאמין לדמויות שהיא כותבת, למרות שהן לכאורה רחוקות מאד מעולמי.
ארמינטה רוסו, אפרי... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
היתה לי דודה שהיתה נשואה 7 פעמים (אולי 8, לא סגורה על המספר המדוייק). היא היתה אישה נאה, דודתי, אבל אף אחד לא היה מתבלבל וחושב שהיא כוכבת קולנוע או סמל סקס. היא חיה בתל-אביב עוד בתקופה שזו היתה "טיוטה של עיר" כדברי נתן שחם. היא עלתה לארץ עוד לפני שהיתה ארץ, לפני הוריה ואחֵיה. העיר וה... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בשנת 1981, חזרו הוריי (יחד עם אחי ואיתי כמובן) משהות של 4 שנים בפריז. המקום שאותו עזבנו בשנת 77 היה דימונה והמקום אליו חזרנו היה... דימונה. למרות שלי יש עד היום רק זיכרונות טובים ונעימים גם מתקופת "דימונה א" וגם מתקופת "דימונה ב" (ב-1986 בכלל עברנו לבאר שבע), לאבי, שחווה כל מיני עניינים בת... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
חשבתי שאנחנו הישראלים הבאנו לידי אמנות את ההלקאה העצמית והחברתית של עצמנו ושל הסובב אותנו, אי אפשר להתחמק מכך, זה בחדשות, ברדיו, בחברה ובין אדם לחברו, זה סובב אותנו מכל עבר. הספר הזה אפילו שובר את השיאים שלנו בתחום.
הספר כתוב בסגנון זרם התודעה ומספר את מחשבותיו של סופר כושל ב... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
צעירה עם חרדה חברתית והתנהגות צעירה לגילה חיה לבד בקהילה כפרית כלשהי. אין לה קרובי משפחה, אין לה חברים. היא מעולם לא עזבה את הבית. לא חוותה זוגיות. היא מתפרנסת בערך מעבודה של עוזרת-ספרנית שירשה מאמה, שהיתה ספרנית בספרייה המוזנחת והמתפוררת בעיירה. שעות הפנאי שלה מוקדשות לניקי... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
מאד אהבתי את "הרפתקאות החייל איבן צ'ונקין" של הסופר. קראתי אותו לפני המבול, ב 2019, הוא הצחיק אותי בדרך כלל, סיפר על כל מיני שטויות שהאכילו את האזרחים הרוסיים בשנות הארבעים של המאה הקודמת, על כל מיני שטויות שאותם אזרחים בלעו בלי ללעוס, חלקם מסיבות של כדאיות (נניח כדי להישאר בחיים)... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אי שם בשנות ה- 30 לחיי נתקלתי בספר 'מלך בשר ודם' (שמספר את קורות המלך אלכסנדר ינאי) והבנתי שאין לי כמעט מושג על מה שקרה בארץ בהמשך לחורבן הבית הראשון. נכון, הייתה שיבת ציון, ובניית בית שני, והיו החשמונאים ומרד בר כוכבא, ועוד כל מיני אירועים בודדים, אבל חוץ מזה כלום. משרד החינוך אהב ל... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מרוב שהספר הזה היה מהנה, קראתי אותו לאט לאט, נהנה מהדרך ולא ממהר להגיע לתוצאה. וזה די מפתיע, כי הדירוג היחיד שלו באתר הוא של כוכב אחד, הביקורות ברחבי האינטרנט פושרות עד קוטלות ברובן, ורומן הביכורים של סטיב טולץ, 'שבריר', לא זכור לי לטובה במיוחד (אם כי יש לציין שקראתי אותו מוקדם מד... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
האדוונט, תקופת הציפיה להתגלות השניה של ישו, מתחילה בנצרות המערבית ביום הראשון הרביעי שלפני חג המולד ומסתיימת בחג המולד. המסורות הקשורות בתקופה זו באיסלנד מרתקות, בעיני, משום שהן משלבות אלמנטים פגאניים, שהוכנסו לתוך הסיפור הנוצרי.
אחת המסורות היא אודות "בחורי כריסטמס" (YULE LA... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הזה נקרא כאילו היה רצף של ציורי אקוורל בצבעי אפור ואדמה. הספר הזה נראה כמו בד שיפון שקוף, נשמע כמו קונצ'רטו חרישי לצ'לו או לנבל.
אי אפשר להפריז ביופיו. לכאורה הוא מתאר את התהוותו של פיצוץ גדול, אבל הוא בוחן רק את תוצאותיו, את הנשורת, את הרסיסים שכל אחד מהם כואב והרסני.
וה... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
"...וכשהיא עצובה אני לא מבינה
איך אפשר להיות עצובה
כשאת הילדה הכי יפה בגן?"
אף אחד לא יודה שהוא מאמין בקונספט הזה. אם תשאל ישירות, יגידו לך שכמובן יופי, עושר או רזון אינם מביאים אושר. ברור. אבל במחבוא של המוח שלנו אנחנו בטוחים שלו רק זכינו ביופי או בעושר, היינו יודעים להפוך או... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
די יומרני לנסות לחזות את העתיד מאה שנה קדימה, אפילו עשרים שנה זה הרבה בהתחשב בקצב המעריכי בו מתפתחת הטכנולוגיה. תחשבו איפה היינו לפני עשרים שנה, לפני המצאת הסמארטפון והרשתות החברתיות, כמה שונים היו חיי היום-יום.
אבל אם מישהו כשיר למשימה, זה מיצ'יו קאקו, פיסיקאי מוערך ומממציאי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
הגדרת ספר מסויים כ"טוב" ואחר כ"בינוני" קשורה מבחינתי להצלחת הסופר לגרום לי להאמין לסיפור ולהזדהות עם הדמויות. זה ספרו הרביעי של הסופר, והראשון שאני קוראת. הסתקרנתי, בזכות התייחסויות חיוביות לספריו, למרות שבדרך כלל אינני מחבבת ספרות מקור.
גיבור הסיפור, רונן, הוא בן 55, "מסודר" ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
במהלך טיול ערבית שגרתי בשולי כפר קטן ונידח – ככל הנראה בתקופה שלפני המהפיכה התעשייתית - מוצא האיכר ברנהרד חבל איכותי. כמי שמכיר כל דבר בכפר, ברנהרד מבין שלאיש בכפר אין חבל מעין זה – אז למי הוא שייך? מנין הגיע? זה בעצם המנוע של העלילה – הסקרנות והריגוש המתעוררים אצל הכפריים נו... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש לכל ספר את הקצב שלו. הקצב שהכתיב לו הסופר שכתב אותו, כי ככה הוא רוצה שיקראו אותו. והקורא- תמיד יהיה זה שיתאים עצמו אל הספר. ולא ההפך. אף פעם לא ההפך. קלאודיה פיניירו עשתה לי שיעור מזורז בענייני קצב. אני אוהבת את הקריאה שלי כשהיא בהילוך קצת יותר מואץ, ופה נדרשתי כמה פעמים להאט, ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"הייתי כל הדמויות ביצירה שלי.
למדתי ללכת בכל הדרכים.
וכך נעשיתי אני עצמי."
שרלוטה סלומון הייתה ציירת אשר חיה בברלין בתקופת מלחמת העולם השנייה. הספר מספר את סיפורה האישי מילדות ועד הסוף הכואב. שרלוטה איבדה את אימה בגיל צעיר, אביה היה רופא שפעל כפי שהרפואה ציוותה עליו גם בחייו ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|