ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 2 בספטמבר, 2024
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
טאנה פרנץ' היא סופרת מחוננת שכישרון הכתיבה שלה מרשים מאד. כמו גלברייט היא שייכת לסופרים הכותבים ז'אנר של "רומנים עם מתח". להתייחס לספריה כאל ספרי מתח בלבד (ולהתלונן שהם לא ממש מותחים) זו החמצה. היא מספרת סיפור מרובד, עם מתח, דרמה, ועוד משהו, שלמען הנוחות אקרא לו גורם מקשר. זה דבר, שמאחד את כל הסיפורים והופך את העלילה לשלמה, גם כשהסיפור, כמו הסיפור הזה, הולך לכיוון של היפרדויות, פירוק השלם לחלקיו ותתי-חלקיו.
המספר והגיבור בסיפור הזה הוא טובי, איש יחסי ציבור במוזיאון, צעיר בשלהי שנות העשרים שלו, מוצלח ומצליח, שתמיד הרגיש – וצדק – בר מזל. הוא נאה, חכם, חברותי שאינו מבזבז את זמנו וזכרונו על זוטות שהוא לא יכול או רוצה לשנות. מוצאו ממשפחה "מסודרת", מלוכדת ופריווילגית שאיפשרה לו להנות ממזלו הטוב. כשהוא נופל קורבן לשוד אלים – הוא נתקל לראשונה בחייו במצב איתו הוא לא מצליח להתמודד, של פגיעה בגופו ובדימויו העצמי, ערעור על היותו "בר מזל" כמו שתמיד חשב.
פרנץ' מדגישה את הפער בין מה שחושב אדם על עצמו, למה שחושבים עליו אחרים. יש פה תיאור מעורר השתאות בדיוקו, של התנהגות אחרי פגיעת ראש. התערובת המבלבלת של תפישה שונה של המציאות, מעורבת בחרדה שאי אפשר להרגיע ובתגובות לא קוהרנטיות, יחד עם גוף שבור שבעליו מתבייש בו. פרנץ' בוחנת גם ביריונות, תכונה מאוסה שמתבטאת באופן שונה אצל אנשים שונים ופרנץ' טוענת שגם מי שאינו נוטה לבריונות יכול לאמץ אותה במצבים מסויימים ואף להפיק ממנה הנאה ושחרור.
לאורך הקריאה של הספר הארוך – 511 עמודים – לא חשבתי שצריך היה לערוך ולקצר. גם לא בחלקו הראשון שהאריך בהנחת התשתית לסיפור. אהבתי והתעניינתי עד... שפרנץ' כתבה פרק שעסק ב"מה קרה אחר כך". יש קוראים שאוהבים לדעת מה קרה אחרי שעיקר הסיפור סופר, אני מעדיפה להמשיך את הסיפור בעצמי. הפרק, כמו כל הספר, כתוב נפלא אבל לדעתי הספר היה טוב יותר בלעדיו.
לפעמים תפסתי את עצמי מקנאה. לטובי יש דוד, גם הוא מהדמויות העיקריות בסיפור, אותו הייתי מאמצת בשמחה למלאי הדודים הדל שלי. בעיקר קינאתי על המשטרה (שמופיעה באופן ממש מצומצם בסיפור). עזבו את המקצועיות בה פרנץ' מתארת את עבודת השוטרים והבלשים שם. אבל הם מתנהגים כאילו תפקידם הוא לשמור על חייהם וגופם של האזרחים. טוב, הסיפור בידיוני, בטח גם המשטרה המתוארת בסיפור היא משטרה מומצאת, ואני סתם קנאית.
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תראה, Pulp_Fiction
העובדה שאני מקנאה באלה שיש להם משטרה מקצועית שתופסת את תפקידה כהגנה על אזרחים, אין פירושה שאני חושבת שמשטרה - גם כזאת - היא טלית שכולה תכלת. משטרה מעצם טיבה היא אירגון שהאלימות בו קרובה להתפרץ. אבל היות ואני לא אירית (תודה לאל), לא אוסטרלית או קנדית - לא באמת מעניינות אותי משטרות שם, ולהצביע לי על כשליהן די מחמיץ את מה שכתבתי. משטרות שלא פועלות, שלא אוסרות את אלה שגורמים נזקים - הן עניינם של תושבי אותה מדינה. אותי מעניינת המשטרה פה, שיכולה ללמוד ממשטרות אלה דברים שהיא לא יודעת ורצוי מבחינתי שתעבוד לפי מה שמגדיר החוק. למען הגילוי הנאות - ההיתקלויות שלי במשטרה היו מעטות מאד וההיכרות שלי אותה היא דרך קריאת תיעוד, לא אישית (וככה אני רוצה גם להמשיך) |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-1 חודשים)
Yaelhar ואושר.,ברור שאפשר וצריך לבקר
את משטרת ישראל. מן ההגינות אבל כדאי שנציין את העובדה שהם כן הגנו ומגינים על האזרחים וב7.10 פעלו איפה שצה"ל כשל.אם לא השוטרים היו כנראה יותר קורבנות.עם זאת צר לי לאכזב: אם אתם עוקבים אחר מאורעות בעולם אז בכל מדינה באירופה בהפגנות המוניות מלינים על השוטרים שהם גילו אלימות כלפי מפגינים. גם בשבדיה. בשבדיה, בגרמניה ואירופה בכלל, המשטרה לא שומרת על "החוק" בשכונות הבעייתיות ויש שם הפקרות של ממש לעתים קרובות. ישנם סרטונים שבחורות צורחות כשהן מוטרדות(וגם הרבה יותר מזה) באירופה והשוטרים עומדים ולא מתערבים. גם לא הגיעו כשקראו להם כי "אין מספיק כח אדם". גם בשבדיה במגרשי הכדורגל היו אירועים אלימים מאוד, שלא לדבר על אירלנד. ורק לאחרונה משטרת צרפת התעללה באזרח אמריקאי , מנעה ממנו מים(!) והכריחה אותו לשתות מהאסלה רק כי הוא הצטלם עם דגל ישראל ליד מגדל אייפל. באוסטרליה המון צעק "יהודים לתאי הגזים" והשוטרים לא התערבו.חומר למחשבה .⁵
|
|
|
אושר
(לפני שנה ו-1 חודשים)
פ"פ אתה באמת חושב משטרת ישראל עושה משהו חוץ מלספור גופות?!
והתשובה שלי אינסטינקטיבית לפני שקראתי את יעלהר. אני יודע שהערה פוגענית, אבל שוטרים לא עזרו לי בכלום ולא הייתי צריך את עזרתם. מקווה שלא תצתרך גם אתה אותם, ותמשיך לכתוב פה באתר שאני נהנה לקרוא |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
צר לי, אני לא רומזת. אני מצביעה על משטרת ישראל כמי שמועלת בתפקידה. ב 7.10 נהרגו כ 1800 אנשים (נראה לי שהמספר המדוייק עוד לא ברור, אולי לעולם לא יוודע). מתוכם גם 70 שוטרים. מתוך האזרחים שנרצחו שמענו סיפורי גבורה מפעימים. של אנשים שחזרו שוב ושוב אל התופת, ששנשארו שם כדי להציל אחרים. שנרצחו תוך כדי מעשה. כך גם חלק מהשוטרים. ההבדל הוא שהשוטרים היו מאומנים להילחם בפורעים, האזרחים לא. אני מלאת יגון על כל אדם שנרצח שם, על כל חף מפשע שגדעו את חייו. אבל לא חושבת שהעובדה שגם שוטרים נרצחו שם לא מאפשרת ביקורת על המשטרה. גם לפני הטבח המשטרה שלנו לא הצטיינה בלשון המעטה בהגנה על אזרחים, מניעת פשעים או פיענוחם בדיעבד. אבל מאז היא עוד מידרדרת. יש אנשים טובים במשטרה? בוודאי. יש גם כאלה שפועלים בה כשליחות להגן על אזרחים? בוודאי. אבל המשטרה כגוף שאפשר לסמוך עליו שיעשה את הדבר הנכון? ממש לא. (עזוב הפגנות ואלימות כלפי מפגינים, פריעת חוק במעצרי שוא. תחשוב על משחק כדורגל שיצא משליטה דווקא בגלל המשטרה...) אז כן, אני מקנאה באירים וגם בשוודים על משטרה שיודעת שאזרח זה לא כדורגל שאפשר לבעוט אותו ופועלת על פי כללים מוסכמים שנקראים "החוק". |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-1 חודשים)
סקירה טובה. לא נראה לי שהייתי בוחר בספר הזה לקריאה, אבל יש לי הרגשה
שאם איכשהו הייתי מתחיל, איכשהו הייתי גם מסיים את 504 עמודים.
ש ה-מ-ו-ן מקום לשיפור במשטרה, אבל הרמזים העבים לעבר משטרת ישראל קצת צורמים בימים אלה, לאור העובדה שב7.10 נהרגו יותר מ- 70 שוטרים בהגנה על התושבים כשהם רצו לתופת ממש אפשר להגיד בידיים ריקות בטבח בנובה ובעוטף. לא כדאי לקנא במשטרות של אחרים. אפילו לא בשבדית.אולי באמת רק בבדיוניות. |
|
|
אושר
(לפני שנה ו-1 חודשים)
Yaelhar- בפילם נואר , תוך שעתיים קוראים מליון -דברים
לכן אני מבטל 500... עמ' כלאחר יד. הכתיבה שלך אוניברסאלית , ללא דוגמא ספציפית מאופי הספר. וניחשתי שתקבל הרבה אהבה באתר, זה לא אשמתך תמיד חוות דעת של פסקה נטולת מאמץ זה מה שמושך, מאשר להגיע לנקודה. הערה שלי פוגענית, אבל אני באמת אוהב ומעריך את חוות הדעת שלך שאת קולעת בול. זה לא את , זה אני , אחרי הכול סימניה זה המלצות המיועדות לפי תחום העניין של קוראים בז'אנר ספציפי, והסופרת הזאת נראת לי סתם מישהי נמרכת |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, רויטל.
את כל כך צודקת. האווירה שפרנץ' יוצרת באמצעות הכתיבה שלה, מסוגלת לגרום לקורא להיות שם ואפילו לפחד ממה שיקרה. וגם העיגון הסיפור על הדברים שגיבור הספר מבין יותר לא מהקורא. זה פשוט נפלא. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, חני.
זה מה שחשבתי. פעם הצחיקו אותי ההורים שמאימים "אם לא תאכל, יבוא שוטר". היום זה כבר לא מצחיק אותי, כי זה קרוב מדי למציאות. איפה החלומות על השוטר העברי הגיבור ששומר עלינו מרע... |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, אפרתי.
כספר מתח אולי הוא הפחות טוב מבין ספריה. אבל אני חשבתי דווקא שהוא הטוב מהם, בזכות היכולת להביא בעייה לא ממש מדוברת - כמה זהות האדם קשורה לדרכים בהן הוא פועל, והקשר בין מה שאחרים רואים בו ומה שהוא חושב על עצמו - בצורה כה בהירה ואמינה. התיאורים של ההתמודדות עם פגיעת הראש היו בעיני מופלאים ממש. |
|
|
רויטל ק.
(לפני שנה ו-1 חודשים)
קוראת אותך ונזכרת בו
אני חושבת שאחד הדברים היפים בספר (וזה אולי ספוילר למי שלא קרא, סליחה...) זה שלאורך כל הקריאה יש את תחושת החרדה מהדברים שהגיבור לא יכול לזכור בגלל פגיעת המוח שלו. ובסוף בסוף אנחנ מגלים שהאיום האמיתי הוא לא הדברים שהוא לא זוכר בגלל פגיעת המוח אלא הדברים שהוא לא זוכר בגלל שהם היו חסרי חשיבות בעיניו, בגלל שהוא היה פריוילג מכדי להבין כמה מלאי משמעות הם עלולים להיות עבור אנשים אחרים. זאת מבחינתי היתה נקודת השיא האמיתית של הספר, ולא הנקודה בה התגלתה האמת לגבי הרצח שעומד במרכז הספר, או אולי "האמת" כי יותר מכל הספר הזה משחק עם המושג אמת ועצם הקיום שלה. |
|
|
חני
(לפני שנה ו-1 חודשים)
אם המשטרה המומצאת מעולה וטובה ומגינה אז שווה לקנא.
|
|
|
אפרתי
(לפני שנה ו-1 חודשים)
בעיני זה הספר הפחות טוב מבין ספריה של הסופרת המוכשרת הזאת, אני לא יכולה להסביר למה
כי קראתי אותו מזמן, אבל אני זוכרת שהתאכזבתי מאוד. אבל הסקירה שלך מעולה כרגיל, ממנה לא התאכזבתי, כמובן.
|
36 הקוראים שאהבו את הביקורת
