"גברת אוריתה לנדאו. כן. אוריתה. איזה מין שם! אפשר לחשוב שהשופט הזקן החליט לתת לבתו שם עברי מודרני, אבל בעצם היתה לו בזה מין כוונה עתיקה שאבד עליה כלח: כשהיא נולדה היה אביה שקוע בקריאה בזוהר, והוא התכוון כפי הנראה לתת לה את הזוהר, את האור שבאורית כדי לנצח את החושך שבלילית. כל זה נשמ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
לפני כשבועיים לקחתי את הקטנה איתי לעבודה. היו כמה מקרי אלימות בגן שלה והחלטתי שאני לא שולחת אותה עד שהעניין מטופל. המשמעות של להיות איתי בעבודה היתה לנכוח בארבע שעות הרצאה פרונטלית. הבעיה היתה שהפירושים של שתינו על מה זה אומר לנכוח בשיעור היו שונים לחלוטין. אני חשבתי שהיא תצי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר טוב עם עלילה מותחת, דמויות מעניינות וסוף נהדר שפשוט העלה לי חיוך על הפנים.
נשים קטנות היה אחד הספרים שעליהם גדלתי ולכן מאוד שמחתי לקרוא ספר נוסף של לואיזה מיי אלקוט, אותו היא כתבה בשם העט א"מ ברנרד, לפני שהורידה את המסכה שלה.
גם במאחורי מסכה, או כוחה של אישה, אנחנו צוללים ה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
אומרים שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לך זה פיטורין מהעבודה. זו הזדמנות. ללא רשת ביטחון, אתה נאלץ להרפות מהשאננות המאלחשת שמלווה אותך כבר לפחות עשור, ולהתחיל לחיות, לחיות באמת. לקום, לצאת, לא להרפות, להתחדש, למכור את עצמך שוב, לרענן את היכולות שלך, לירות לכל הכיוונים, ולהבין, ה... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני שורדת. כבר כמה שנים טובות שאני לא ממש חיה. בעצם אולי אף פעם לא באמת חייתי. דור שני, עם אמא שעברה את המצור בירושלים. לחסוך לחסוך לחסוך שיננו באוזני, אף פעם אי אפשר לדעת מתי לא יהיה. מותגים? הצחקתם אותי. נעלים- רק אצל הפרסי במדרחוב אחרי ויכוח קולני ואיום של אמי שתצא מהחנות. איך שנ... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הגדרת הילדות השתנתה עם השנים. פעם ילדים היו מבוגרים קטנים, בלתי מושלמים ושותקים, שכשיגדלו יותר להם לפתוח את הפה. היום, כל אחד יודע, מדובר - לפחות בתרבות שלנו - בשליטי הבית שעל פיהם יישק דבר. האם ילדות היא בסך הכל תקופת המתנה בין הלידה לבגרות? האם הזמן חולף באמת באופן שונה כשאתה י... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אוהבי ספרים סובלים ממגוון מחלות. יש מחלת אין-לי-זמן-לקרוא, שהיא עצובה מאוד, וכמעט דומה למחלת אין-לי-זמן-לנשום. יש מחלת לא-מוצא-ספר-טוב, והיא בעייתית. בעיקר אם היא מופיעה בגירסה הפולנית המחייבת בכל זאת לקרוא עד הסוף המר. יש מחלת "נקפל אוזני חמור בספר כדי למצוא ציטוטים טובים", היא מ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
החיבור הזה פורסם לראשונה ב 1829 על ידי "רווק צעיר", וההצלחתו שיכנעה את בלזק לחתום עליו בשמו. חשבתי קצת על הסיפור הזה. מה גרם לבלזק לחתום על חיבורו זה בשם בדוי? הוא נהג לחתום על סיפורי הרפתקאות קצת מפוקפקים בשם בדוי, אבל החיבור הזה (קשה לקרוא לו "ספר" - 129 עמודים בפונט ענק, כמעט יותר רו... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"אז ילדת בגיל עשרים?" שואלת פתאום הבת שלי. היא עוד מעט בת עשר.
אני ליד הכיור והיא אמורה להכין שיעורים על שולחן המטבח.
"עשרים ואחת וחצי" אני עונה, "ושבעה חודשים בעצם".
"זה ממש צעיר" היא אומרת, מהורהרת.
"זה בגיל שעוד סופרים את החצי" אומר הבן שלי, זה שנולד כשהייתי בת עשרים ואחת ושבעה חו... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש לי זיכרון טוב. ממש טוב. בעיקר למאורעות. החיים מאופסנים אצלי כסרט ארוך ומתמשך. תנו לי תאריך ואספר לכם בדיוק מה עבר עלי באותו יום. אני זוכרת המוני פרטים מיותרים לחלוטין. כל צעצוע או בגד – מתי נקנה, היכן נקנה, מי קנה, מה היה מחירו, כל יום הולדת של ילד שהיה אי פעם בגן/בית ספר שלי או ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ננסה לסקור את הספר ולהתעלם לחלוטין מכך שהמחברת היא אישה שכתבה ספר הלכתי. ממילא ברוב ההתיחסויות לספר זה מה שיכתבו, אז פשוט נדלג על הנקודה הזו. קשה לכם? תדמיינו ששם המחבר הוא מלכיאל ולא מלכה ונעבור הלאה לתוכן הספר.
שני הפרקים הראשונים גורמים לקושי מסוים ברצון לסקר את הספר כך מא... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשהייתי ילדה והיה לי חור בגרב אמא שלי היתה מוציאה את ערכת התפירה שלה ומתקנת. הטרוניות שלי על כך שממש לא נוח ללכת עם בוהן תפורה לא השפיעו עליה כהוא זה. "אצלי בבית לא זורקים גרביים! בטח שלא בגלל חור אחד. תגידי תודה על מה שיש לך. לי לא היה כלום כשהייתי בגילך." גרביים ותחתונים היו פרי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשהתחתנתי שמרתי על שם המשפחה המקורי. לא מקף ולא תוספת. זה עלה לי בביקור ארוך במשרד הפנים, התעקשות עם שלוש פקידות שטענו ש"אין דבר כזה, אישה נשואה מוכרחה לשאת את שם בעלה", וחתימה של בעלי שהוא מסכים (כן, כן). הסיבה להתעקשות הזו לא היתה פמניזם הצהרתי. אני פשוט רציתי להישאר כמו שאני, וש... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כלתי היקרה, המודעת לחיבתי העזה למצעים יפים, אמרה לי פעם את המשפט האלמותי: "ציפיות יש רק על כריות". מיד צירפתי למשפט הזה את המשפט המיושן, אך אקטואלי: "כגודל הציפייה כן גודל האכזבה", הנחתי את שני המשפטים, זה בצד זה, על מדף הציפיות המקופלות באופן מוקפד על המדף בארון חדר השינה שלי, והפ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
היה איזה מישהו שעבדתי איתו פעם, שהיתה לו, בין שלל הבעיות הפרסונליות האחרות שלו, דרך קצת אידיוטית לתאר את מה שהוא רוצה. אחד הביטויים החביבים עליו היה "אפקט הוואו". הוא היה נכנס אליי לחדר ואומר, "כן, זה בסדר והכול, אבל חסר לי כאן את אפקט הוואו". בשלב הזה בדרך כלל התחשק לי להכנ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בעיר הגדולה, הסמוכה לעיר מגורי, יש חנות ענקית למכירת סולם עדיפויות. המגוון שם ענק, יש לציין, אך מעטים הם האנשים הרוכשים יותר מסולם או שניים בימי חייהם.
רוב האנשים קיבלו את סולם העדיפויות שלהם בגיל הינקות. זהו סולם שניתן להם על ידי הוריהם במתנה, כמין הבטחה שיגשימו את חלומותיהם... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
איי, הספר הזה שבר לי את הלב.
לא, לא בגלל שהוא עצוב נורא או שמתוארת בו טרגדיה איומה, אלא שהקריאה בו חידדה אצלי כל כך הרבה דברים שמלווים אותי יום יום, בחיים המרופדים עד כדי גיחוך שלי. כל המחשבות שלי על איזה אבא - ובכלל, איזה אדם - אני רוצה להיות, איזה חיים הייתי רוצה שיהיו לי... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בתקופה האחרונה קשה לי לכתוב סקירות. אני לא יודעת בדיוק למה זה. המלחמה. הקיץ. היתושים. הנופש. הניסיון לעבוד כשהילדים בחופש. הפרוייקטים המציקים מהעבודה. העבודה הצדדית שלקחתי שמשתלטת על חיי. הכאב המציק בזרוע שמאל. העייפות. נדודי השינה. ההתלבטויות בדבר התיכון של הילדה. הניסיונות ל... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הזה הוא לדעתי הטוב שבספריו נכתב באומץ לב רב. בוודאי אינו אהוד על הממסד הטורקי. תאורי הנוף משתלבים בספור המעשה הם חלק מהספור. כמעט כתבתי ההרפתקאה.אבל אין זה כך. המזרח התיכון וטורקיה בתוכו אזור שקשה לחיות בו. אזור שסוע בין פאנטיות דתית לקדמה. בין מערב למזרח. מבחינתי הספר הזה ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אצל ז'אן ג'יאנו (או ז'יונו) אין שום תחכום. אם הבטיחו לכם אגדה זה בדיוק מה שתקבלו. היא גם תהיה עשויה בצניעות ומהחומרים הפשוטים ביותר שתוכלו להעלות על הדעת, מהמשובחים שבהם. זאת תהיה אגדה צרפתית, כפרית, ויהיו בה הנופים של דרום צרפת, שום דבר מיוחד לא יהיה בהם, והאנשים יהיו קשים ופשוטי... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|