ז'אן ז'יונו (בצרפתית: Jean Giono; 30 במרץ 1895 - 8 באוקטובר 1970) היה סופר צרפתי.
ספריו המרבים לתאר את הסביבה הכפרית של אזור פרובאנס שבצרפת, עוסקים במצבו של האדם בעולם ובשאלות מוסריות ומטאפיזיות. ז'יונו הואשם בכך שתמך במשטר וישי ולא התנגד לגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. מגניו טוענים שז'ינו נמנע מכל התנגדות מזוינת בשל ערכיו הפציפיסטיים, ערכים אותם אימץ אחרי שובו ממלחמת העולם הראשונה.
כתביו בעברית:
גבעה (Colline, 1929), תרגם אביטל ענבר, רעננה: אבן חושן, 2010 .
מישהו מבומון (Un de Baumugnes, 1929), תרגמה אביבה ברק, ירושלים: שוקן, 1989.
ספיח (Regain, 1930), תרגם יצחק שנהר, ת"א: שטיבל, 1935.
שירת העולם (Le Chant du monde, 1934), תרגם י. ל. ברוך, ת"א: מסדה, 1944.
האיש ששתל עצים (L’Homme qui plantait des arbres, 1953), תרגמה אביבה ברק, רמת השרון: אסיה, 2010.