ג

ג'פרי מור

סופר


1.
רוב האנשים רוצים ללמוד איך לזכור טוב יותר; עבור נוֹאֶל בּוּרוּן, המשימה הגדולה ביותר, המעיקה ביותר, היא ללמוד איך לשכוח. נואל בורון יכול לשנן בתוך פחות משישים שניות חפיסה של קלפים שנטרפו, לזכור מספר בן מאה ספרות אחרי ששמע אותו פעם אחת במהירות, ולפרט את הערך של פַּי עד מאה ספרות אחרי הנקודה. יש לו היפרמנזיה (זיכרון-יתר) וסינסתזיה – הזיכרון שלו מדויק להפליא, וכאשר אנשים מדברים, הוא רואה את המילים שלהם כמו הבזקי צבעים. אמא שלו, מנגד, הולכת ושוקעת לאיטה בביצת האלצהיימר הטובענית. גבר שזוכר יותר מידי, ואישה שזוכרת מעט מידי – שניהם נאבקים למצוא היגיון בעולמם בתוך בית גדוש זיכרונות. ג'פרי מור הוא סופר קנדי עטור פרסים. ספרו תורגם עד כה ל-13 שפות. "מסע יצירתי משעשע ומהפנט... הקריאה בו דומה לטבילה באמבט חם של מילים ורעיונות. הרבה גושי זהב מרהיבים טמונים בתוך הטקסט." מונטריאול גאזט "פאזל מטאפיזי, קולאז' מובנה בקפידה של קולות נרטיביים. הספר הוא הנאה צרופה... מאתגר, יפהפה, ולעתים תכופות מחזה עלילתי מלא השראה." סטרייט, ונקובר "ג'פרי מור מפגין כישרון אלגנטי אדיר בשרטוט רגשותיהם של בני האדם." לונדון טיימס "יכולת מופלאה ליצור דמויות שובות-לב ואיזון עדין בין חמימות, טביעת עין חדה והומור חודר קרביים." אינדיפנדנט זוכה פרס אגודת הסופרים הקנדית לרומן הטוב ביותר...

2.
דם נשפך ביערות של קוויבק והשאיר כתם שהולך ומתפשט. אריה ההרים, הראם האדום והעיט הקירח כבר נמחו , כמעט או לגמרי, והציידים מפנים את תשומת לבם לשוק הרווחי והלא-חוקי של דובים שחורים. לתמונה נכנס נייל נייטינגייל, איש מעורער שנמלט אל מפלט כפרי, מקום שאינו מצוי על המפה, ושבו החיים שקטים ואיטיים יותר. הוא מגיע לכנסייה כפרית חרבה, אך פתאום נתקל במשהו בבית הקברות שלה, משהו שלא אמור להיות שם: שק יוטה מדמם, קשור בחבל אדום של חג המולד. בתוך השק נמצא גופה המוכה והשסוע של סלסט ז'ונקר בת הארבע-עשרה, שעדותה הכניסה אל מאחורי הסורגים את ראש רשת הציידים הלא-חוקיים. החיים, מועדון הכחדה הוא מסע חיפוש אחר זהות בעולם נטול שורשים, ודיוקן מרגש רב-עוצמה של גזילת חייהן של חיות הבר וחייהם של אלה שמעיזים להתנגד לה. זהו גם סיפור קומי אפל , אשר נייל העירוני להפליא וסלסט המחוננת הבקיאה בהלכות הטבע מלמדים זה את זה על אודות חיים ומוות, אהבה ואובדן. ג'פרי מור הוא סופר ומתרגם קנדי עטור פרסים. חי צפונית למונטריאול. ספרו אמני הזיכרון ראה אור בעברית בהוצאת זמורה-ביתן. "כל סימני ההיכר של הכתיבה של מור נמצאים כאן: טיפוסים מרתקים ואיזון עדין בין חום, תובנות והומור מרעיד בטן." אינדיפנדנט ...


מכירים את ההרגשה הזו, שאתם הכי טובים באיזה משהו מסויים מכל החבר'ה שמסביבכם, אבל פתאום בא לשכונה איזה בחור חדש, ומסתבר למרבה העצבים שהוא יות... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
יש לי זיכרון טוב. ממש טוב. בעיקר למאורעות. החיים מאופסנים אצלי כסרט ארוך ומתמשך. תנו לי תאריך ואספר לכם בדיוק מה עבר עלי באותו יום. אני זוכר... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
איזה כיף לקרוא ספר אנונימי לחלוטין ללא המלצות כאלה או אחרות ובסופו להרגיש כאילו כבשת את האוורסט.... זה מעט מהרגעים שבו אני מרגיש שזכיתי בפ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אני בתור מישהי עם סינסתזיה בהתחלה כשנתקלתי בספר מאוד התלהבתי והתעניינתי כי סוף סוף אני מוצאת ספר שמתייחס לתופעה שכמעט ולא מוכרת בכלל בקר... המשך לקרוא
בדיוק סיימתי לקרוא. נהנתי מכל רגע. קולח, מעניין, הרבה עומק רגשי, תמימות, אהבת אדם, אופטימיות. מומלץ מאד.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ