ביקורת ספרותית על החיסול - ויל רובי #2 מאת דיוויד באלדאצ'י
הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 בספטמבר, 2014
ע"י נצחיה


בתקופה האחרונה קשה לי לכתוב סקירות. אני לא יודעת בדיוק למה זה. המלחמה. הקיץ. היתושים. הנופש. הניסיון לעבוד כשהילדים בחופש. הפרוייקטים המציקים מהעבודה. העבודה הצדדית שלקחתי שמשתלטת על חיי. הכאב המציק בזרוע שמאל. העייפות. נדודי השינה. ההתלבטויות בדבר התיכון של הילדה. הניסיונות לקנות מכונית חדשה. חוסר היכולת לבחור ספה לסלון. כרמלה מהבנק. התורים בקופת החולים. הרפורמות במשרד החינוך. לכו תדעו. בטח משהו מזה אשם.

האמת ניתנת להאמר שאני גם לא קוראת כל כך הרבה. אבל אני כותבת עוד פחות. הספר הזה למשל. התחלתי אותו בשבת שעברה. אחר כך הנחתי אותו, עם "אוזן חמור" מקופלת בעמוד 316, וזהו. זה לא סימן טוב לספר מתח. אתה לא אמור לעזוב אותו בשלוות נפש בעמוד 316, ולהמשיך לענייניך כאילו כלום. גם אם הפתיחה איטית, בשלב הזה אתה כבר אמור להיסחף. לא להניח אותו מהיד. להישאר לקרוא עד שתיים בלילה. או עד חמש לפנות בוקר, אם צריך. לאחר לעבודה. לדחות טלפונים חשובים. לשכוח מהמזדה 3 בהזדמנות שרצית כל כך לקנות. ולא לענות לטלפונים מהבנק או מקופת החולים.

עיתונאים אמריקאים חטופים בידי ארגון טרור מטורף. כוח מיוחד של לוחמים מיומנים שאומנו במיוחד נוחת בארץ שבה הם מוחזקים, משתמש במודיעין הטוב בעולם כדי לחדור אל תוככי הכלא שבו העיתונאים לכודים במטרה לשחרר אותם, ומגלה שאיחר. המודיעין שקיבל היה חסר, העיתונאים הוצאו מהכלא, והועברו למקום אחר. כוח החילוץ הכושל חוזר אל ארצו, וברחבי העולם מופצים סרטונים שבהם נראים העיתונאים מוצאים להורג אל מול מצלמות.

זה לא היה בספר. זה מה שאתר החדשות החביב עלי פירסם הערב. אל מול חדשות כאלה קורותיו של סופרמן, הוא ויל רובי, מתנקש בשירות הסי איי אי, וקורותיה של סופרוומן, היא ג'סיקה ריל, מתנקשת באותו ארגון שמואשמת בבגידה ובהריגת המפעיל שלה, נראים חוורים ופלקטיים. ויל וג'סיקה הם מכונות הרג מאומנות, כאלה שלא כושלות אף פעם, וגם כשהן כושלות הן מצליחות להתעשת ולצאת כשידן על העליונה. שאלות הבגידה והנאמנות מקבלות פיתרון מהיר מדי, ולא משאירות שום דילמה מותחת לקורא. המזימות המדיניות נראות פושרות מאוד ביחס להתרחשויות האמיתיות בעולם הבוער של המאה העשרים ואחת, החיבוטים הפנים-ארגוניים והבין-ארגוניים לא מאוד מעניינים, וגם סיפורי האהבה אינם מסעירים. וכך אין שום בעיה לסגור את הספר לקראת שנת הצהרים בשבת, ולהיזכר בו רק לקראת שנת הצהרים של השבת הבאה.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
שולי, האמת היא שאני לא מתנצלת. תודה לך על תגובתך.
שולי קליין (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נראה שכבר קראת טובים ממנו. זה לא את, נצחיה ולא צריך להתנצל, דיוויד בלדאצ'י לא נעלב. שנה טובה.
tuvia (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ניצחיה, מזדהה איתך לחלוטין. גם אצלי יש מין רייק. הפסקתי לקרוא ולכתוב. ממש הליכה במדבר. תודה על השיתוף. טוביה
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
הפח של הפסקה השלישית. חשבתי שאת מתארת את הספר ולא קשה להבין על מה חשבתי.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
שונרא, על איזה פח את מדברת? אני לא נוהגת לטמון פחים בשום מקום.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה, בהחלט כן. מצטברת לי ערימת ספרים קרואה ליד המיטה, נטולת ביקורות, זה נורא. אני ממש בוגדת במטרה.
אוף החמאס הזה.
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אז אני מבינה שהוא לא ספר "מאחר".
מהו ספר "מאחר"? ספר שגורם לך לאחר לכל מקום כי אתה לא מסוגל להניח אותו מהיד. נדמה לי שההגדרה הזו נולדה אצלי כשקראתי את "תא 21".
אז "אוזן חמור בעמוד 316 של ספר מתח" היא הנגטיב של ספר "מאחר".
סקירה יפה. האמת היא שנפלתי בפח הקטן שלך. תודה שהוצאת אותי ממנו.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נעמי, תודה רבה לך. תמיכה זה תמיד חשוב מאוד.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי: מה קרה לנו? ולמה? ואיך נתגבר על היובש הזה? רוצה להקים קבוצת תמיכה?
נעמי (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה אנחנו נתמוך בך למען תמשיכי לכתוב לנו ביקורות מעולות
נצחיה (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
לי יניני קוראתי הנאמנה - תודה גם לך.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ל"תמיד אוהב אותו" - תודה רבה. שימחת אותי.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה היקרה, גם לי יש "משבר כתיבת סקירות". אני קוראת הרבה ולא מצליחה להפיק ממוחי הקודח משהו ראוי. אצלי זו המלחמה ואולי עוד כמה סיבות. מי יודע.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אלון - ממש, אבל ממש, בדיוק. לא הכרתי את הציטוט הזה, אבל הוא ממש מדייק באבחנה.
לי יניני (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נצחיה - שמתי לב שנעלמת לי... יופי שהכל בסדר תודה על הסקירה.
תמיד אוהב אותו (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
שלום לך גב' נצחיה את אכן צודקת,אם ספר מתח גורם לך להניח אותו לאנחות,אזי הוא כשל-לפחות לגבי קורא שכזה (לוא דווקא איתך,אלא אם כל קורא).
שלא כמו הספר, הביקורות של תמיד מרנינות אותי.
תודה.
שנה טובה וחתימה מוצלחת:)
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
“The trouble with fiction is that it makes too much sense, whereas reality never makes sense.” – Aldous Huxley
נצחיה (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה. זה לא באמת מזדה. המזדה זה רק "תמונת אילוסטרציה". כרגע על הפרק שקודה, אבל לכי תדעי.
יפעת (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
לגבי המזדה...לפני שנה כשנפרדנו מהליסינג גם אנחנו שקלנו, בסוף קנינו מיצובישי לנסר ואנחנו מאוד מרוצים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ