כשהתחתנתי שמרתי על שם המשפחה המקורי. לא מקף ולא תוספת. זה עלה לי בביקור ארוך במשרד הפנים, התעקשות עם שלוש פקידות שטענו ש"אין דבר כזה, אישה נשואה מוכרחה לשאת את שם בעלה", וחתימה של בעלי שהוא מסכים (כן, כן). הסיבה להתעקשות הזו לא היתה פמניזם הצהרתי. אני פשוט רציתי להישאר כמו שאני, ושם משפחה הוא חלק גדול מהזהות, כך הרגשתי. לא היה נראה לי שאני צריכה לוותר על זהותי עם נשואי.
כשנולדה הבכורה היינו צריכי

אני לא שייכת לדור שהתבגר עם האינטרנט.
אבל אני שייכת לדור שגידל ילדים עם האינטרנט.
את עולם הפורומים הכרתי עוד בהיותי רווקה.
אבל בהריון הראשון הוא הפך להיות חלק משמעותי מחיי.
פורום "הריון ולידה" בכיפה, ששימש באותה תקופה גם כ"פורום הורים לפעוטות" דה-פקטו, היה המקום בו למדתי על הריון, על לידה, על הנקה, על חינוך.
אמא שלי הניקה מעט מאוד, ומאחורי דלת סגורה. לולא הפורום, יתכן שהייתי עוברת למטרנה תוך

"אמא רעה", של <mark>איילת ולדמן</mark> אמנם לא היה יצירת מופת, אך <mark>איילת ולדמן</mark> - האדם שהשתקף מהספר - יצרה אצלי סקרנות לגבי <mark>איילת ולדמן</mark> הסופרת. לא אכחיש שלעובדה שהיא אשתו של מייקל שייבון גם היה חלק בסקרנות.
החלטתי לנסות את אחד הספרים שלה.
איזה? הבחירה לא היתה קשה.
"אהבה ואוצרות אחרים" הוא ספר שנטווה סביב "רכבת הזהב" ההונגרית, משמע: יש לו נגיעה לשואת יהודי הונגריה. נושא שקרוב ללבי במיוחד.

***
הספר מתחלק לש

בשנת 1993 קיבלתי במתנה את ספר ההורות הראשון שלי, ולמזלי הטוב זה היה "התינוק והילד" של פנלופי ליץ'. בערך בשנת 1997 קיבלתי מגיסתי בירושה המון גיליונות של "הורים וילדים" ובלעתי גם אותם לאורך ולרוחב. בשנת 2004 פרץ האינטרנט על פורומי ההורות הרבים שלו לחיי. וגם בלוגי הורות, בוודאי. במהלך כל אותן שנים כבר הספקתי לקרוא את כל מגוון ספרי ההורות המצויים בשוק (כמעט. את את "הלוחשת לתינוקות" זרקתי אחרי עמוד אחד

חיה ק. הייתה שכנה שלי. נשואה ואימא לשלוש בנות. אצל חיה ק. הכרתי את הפלצ'ינטה (חביתה דקיקה ממולאה בממרח מתוק) את הגומבוץ' (כדור גבינה ממולא בריבה) את הקרומפלי (פשטידת תפוחי אדמה, ביצים וגבינה) ועוד מאכלים נפלאים מארץ מוצאה - הונגריה, כי חיה ק. אהבה לארח כל דיכפין שהגיע אליה ואהבה להאכיל אותו כאילו היה בן משפחה. ותוך כדי האירוח חיה ק. גם אהבה לדבר ולספר. והיא סיפרה על הונגריה הארץ הירוקה, ועל הנאצים

סיפור שמורכב מאהבות שונות, משימות שלעיתים לא ניתן לעמוד בהן.
הדמות המרכזית בספר היא אמיליה שמתאהבת בבוס שלה, למרות שהוא נשוי.
בהמשך הם מתחתנים ומביאים תינוקת לעולם, יומיים לאחר הלידה, מתה התינוקת.
רוב הזמן האם נמצאת במשבר, מנסה לדעת ממה נגרם המוות, כל הזמן היא במחשבות, אולי התינוקת נחנקה ? אולי היא לא הייתה מספיק ערנית ? או שהייתה רשלנית וחסרת אחריות ?

במקביל אמיליה מנסה לרצות את הסובב אות