ביקורת ספרותית על הפילוסופיה של חיי הנישואים מאת אונורה דה בלזק
ספר בסדר

---

החיבור הזה פורסם לראשונה ב 1829 על ידי "רווק צעיר", וההצלחתו שיכנעה את בלזק לחתום עליו בשמו. חשבתי קצת על הסיפור הזה. מה גרם לבלזק לחתום על חיבורו זה בשם בדוי? הוא נהג לחתום על סיפורי הרפתקאות קצת מפוקפקים בשם בדוי, אבל החיבור הזה (קשה לקרוא לו "ספר" - 129 עמודים בפונט ענק, כמעט יותר רווחים מכיתוב...) אינו סיפור הרפתקאות מפוקפק, שנכתב כדי להתפרנס. אין לי אלא להניח שבלזק קצת התבייש בו, מסיבה כלשהי.

החיבור הזה מנסה לנתח את חיי הנישואים של מעמד הבורגנות בצרפת של המאה ה 19, ולהסיק לגביהם מסקנות גורפות. בלזק, כמו השם שחתם על החיבור, היה אז רווק כבן 30, וניכר שתאוריו ומסקנותיו הם מהתבוננות ולא מנסיון. הוא מאפיין נקודה מסויימת בנישואיו של הזוג עליו הוא כותב - קרולין ואדולף - שבה העניין וההתלהבות מסתיימים ומאותו רגע מתחיל דו קרב - חלקו פשטני, חלקו מתוחכם בין שני בני הזוג האוהבים עד לא מכבר. עד כה סיפור מוכר למדי, לא רק במאה ה 19.
בני הזוג משתמשים לצורך הקרב בינהם בכלי נשק קונבנציונלים: היא מנסה לגרום לו מבוכה בקרב חבריו, חושפת "סודות" בארשת תמימה, מתישה אותו בחקירות, גורמת לו רגשי אשמה על שהיא אינה מרוצה בחייה, והוא משתמש בזכויות היתר של הגבר, מקיף אותה בסיפורים מתישים, מנהל חיי חברה בלעדיה, עד שהם מגיעים למעין איזון בעזרת שני פרטנרים שמצטרפים ל"ברית" הזאת.

הטון של בלזק הוא מתלונן, חמוץ וציני. ברור למי נתונה אהדתו מלכתחילה, והתפתלויותיה של קרולין למצוא לעצמה התנהגות יעילה אינן זוכות אצלו לאהדה יתרה. באחד המקומות שקראתי על החיבור הזה, נכתב שהוא היה מתקדם ביותר לתקופתו, והוקיע את חוסר השיוויון בין נשים לגברים. אני לא הרגשתי כך. חשבתי שהוא מתבונן על הזוג באופן שיפוטי ועם לא מעט שמחה לאיד שאני חושבת שהיא מאפיינת אותו כסופר.
כמו שאמרתי, בלזק כתב את החיבור כשהיה רווק בן 30. הוא התמיד ברווקותו עד גיל 50 בערך, אז נישא לאהובתו (לא היחידה, הרי היה גבר!) מזה עשרים שנה. חודשים ספורים אחרי החתונה הוא נפטר. ואם זו אינה אירוניה של הגורל, מה כן?

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הפילוסופיה של חיי הנישואים