הביקורת נכתבה ביום חמישי, 2 באוקטובר, 2014
ע"י גדי.
ע"י גדי.
ננסה לסקור את הספר ולהתעלם לחלוטין מכך שהמחברת היא אישה שכתבה ספר הלכתי. ממילא ברוב ההתיחסויות לספר זה מה שיכתבו, אז פשוט נדלג על הנקודה הזו. קשה לכם? תדמיינו ששם המחבר הוא מלכיאל ולא מלכה ונעבור הלאה לתוכן הספר.
שני הפרקים הראשונים גורמים לקושי מסוים ברצון לסקר את הספר כך מאחר והם עוסקים בנושא של לימוד תורה לנשים (מותר? אסור? חייבים?) ונשים כפוסקות הלכה (מותר? אסור? חייבים? רצוי?). לא נאריך בהם רק נציין שבמוזיאון היהודי בברלין, בחלק התצוגה המציג נשים בקהילה מופיעה תמונה המראה נשים לומדות כבר במאה ה-15. אין פה שאלה אלא מציאות שהייתה בפועל (והיה אפשר גם להציגו בספר), ועוד בתקופה הרלוונטית להתפתחות הפסיקה.
נעבור לפרק אחר: ” אשה ואמירת קדיש”, ונצלול דרכו לספר. שימו לב ששמות הפרקים אינם כוללים שאלה. לא “האם לאשה מותר לומר קדיש” או “האם אישה יכולה לומר קדיש”, אלא הם מסגרת לדיון מפורט ועמוק בסוגייה. ניסוח העניין כשאלה כבר מלמד שלשואל יש מחשבה על התשובה. מבחינה זו הספר אינו ספר של שאלות ותשובות (שו”ת) אלא דיונים הלכתיים נרחבים במספר סוגיות. צורת כתיבה זו גם מזמינה את הקוראים לבוא נטולי דעות קדומות כלשהן ולהתרכז במקורות עצמם.
חשיבות ההיבט הרגשי מגיעה אולי לשיאה בפרק העוסק בנושא “מניעת הריון ושיקולים בתכנון המשפחה”. רוב המאמרים שתקראו בנושא יפתחו בהצגת המקורות ההלכתיים לסוגייה.
את הסקירה המלאה ניתן לקרוא כאן
מהלכת בדרכה
2 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של גדי.
» ביקורות נוספות על מהלכת בדרכה - אתגרי החיים במבט הלכתי-ערכי - ספרי יהדות בעריכת עמיחי ברהולץ #
» ביקורות נוספות על מהלכת בדרכה - אתגרי החיים במבט הלכתי-ערכי - ספרי יהדות בעריכת עמיחי ברהולץ #
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
