ביקורות הספרים שדובה אהבה

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

הספר הזה הוא תופעה החורגת מהיותו רק ספר. ב-1848 הוא הופיע כספר כשדימא רק בן 24 והצלחתו גדולה, כשהצלחה גדולה אף יותר מתרחשת עם הפיכתו של הספר למחזה המועלה בפריז ב-1851. מאוחר יותר צופה ורדי במחזה ומחליט להופכו לאופרה " לה טרוויאטה", שאף היא מצליחה מאוחר יותר ונחשבת אף שיא משלו. מה בבס... המשך לקרוא

לפני 12 שנים ו-11 חודשים

ספר בא בא להעיד על זכרה של שושלת קמונדו, זו שהחלה עם גירוש ספרד וחדלה ב-1935, עם מות מואיז קמונדו, האחרון לבית קמונדו. אסולין מביא בספר זה לא רק את קורותיה של המשפחה, כי אם למעשה את קורותיהן של המשפחות היהודיות המפורסמות, בעיקר אלה שחיו על אדמת צרפת כרוטשילד, קאהן ד'אנבר, פרר, ריינ... המשך לקרוא

לפני 12 שנים ו-11 חודשים

למי שמתחבר לסיפור עצמו, רוצו לקנות !!! תרגומה של גילי בר הילל פשוט נפלא !!! כולנו (ילדיי ואני) נהננו מהספר. כאמור, תרגום איכותי, מדוייק, מהנה ועשיר, הערות מעניינות והבונוס שתמיד כיף לקבל, כאשר מדובר בספר טוב הוא הכריכה הקשה, שמאפשרת לקרוא את הספר שוב ושוב, ולשמור אותו גם לנכדים ב... המשך לקרוא

לפני 12 שנים ו-11 חודשים

זהו הספר השישי של איאן מקיואן שקראתי בעשרה החודשים האחרונים ועדיין יש לי חשק לעוד. אצלי, זה חסר תקדים. עם סופרים אחרים, לאחר שלושה, ארבעה או חמישה ספרים אני בדרך כלל חש שזה מתחיל להיות more of the same ואז לוקח פסק זמן מן הסופר במקרה "הטוב", או לחלוטין מאבד בו עניין במקרה "הרע". (יוצאים מכ... המשך לקרוא

לפני 12 שנים ו-11 חודשים

אומברטו אקו יוצא במסע לחקור את שורשי האנטישמיות ועיקרם הפרוטוקולים של זיקני ציון. הבחירה של הסופר להציג את האנטישמיות באמצעות דמות פיקטיבית אחת, סימונה סימוניני, נוכל, אופורטיוניסט, שרלטן, תחבולן ואיש קנוניות, זייפן של מסמכים ועובדות, המזהה בכל מצב כיצד להחלץ ממנו ולהפיק את... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

כשהייתי ילדה לא אהבתי סיפורים קצרים. אולי זה הצורך להתחבר מחדש לדמויות ולסיפור כל כמה עמודים, אולי זה הרעב של הגיל ההוא לכמה שיותר עמודים, אולי סתם כי תמיד נתקלתי בז'אנר הסיפור הקצר החרדי, שהוא באמת בתחתית הז'אנר הדי כושל גם ככה. בשנים האחרונות, בכל אופן, דווקא התחלתי לחבב אותם ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

לפני 29 שנים קראתי לראשונה את ספרו" מאה שנים של בדידות" ,Cien años de soledad, איני זוכרת את העלילה, אבל אני זוכרת את המשפט האחד והיחיד שפתח את הרומן: "שנים רבות אחרי כן, כאשר עמד בפני כיתת יורים, נזכר קולונל אאורֶליאָנו בּוּאֶנדיָה באותו אחר צהרים רחוק שבו לקח אותו אביו לראות בפעם הראשונ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

האם ציפיות יכולות לקלקל? לא, אם הן תואמות את שאר צבעי החדר. כן, אם לפני כן המחבר כתב את הספר המופלא צלה של הרוח והספר המרתק משחקו של המלאך. האם הספר שלפנינו מאכזב? במובן מסוים כן, אבל קשה לומר שהיתה כאן אכזבה רבתי. אחרי ככלות הכל, הדמויות שלפנינו הן הדמויות העיקריות של צלה של הרו... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

ספר על מיפגשים: בין תרבויות,חילוני מול דתי, "מיזרוחניק"(מפדל של פעם) לחרדים, מיפגשים של ערכים ורגשות פנימייםפ עם מנגנונים של בית הספר, מבחינה ערכית והחלטות. לכאורה העלילה יכלה להיות טראומה נוסח דיקנס, שלשה יתומים להורים דתיים של "הפועל המזרחי" שנספו בתאונה מועברים לבית הדודה (... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

סיפור כואב וקשה המוגש בשפה מפותלת, במשפטים ארוכים וסבוכים ושפה קצת ארכאית. פעמים רבות לא הבנתי מי הדובר, או מה בדיוק קרה ונאלצתי לקרוא קטעים שלמים בשנית. הסיפור עצמו שווה את המאמץ, ואף אומר שנהניתי בצורה מזוכיסטית משהו מהכתיבה. למרות הקושי שבקריאת הספר, לא חשבתי להחזירו לספר... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

ספר קליל לעת הפנאי. אם הספר מתגלגל לידכם באקראי,ואתם סקרנים לקרוא אם דויד המלך היה ג'ינג'י (לא), זה נחמד. לא יותר. האם מזה ניתן לצאת ולהבין יותר, לא בטוח. אולי הוא מיועד לילדים ונוער כמתאבן ומעורר סקרנות. ואולי אשתמש בו פעם לבדיקת כישורי כסבא. בקיצור אוסף נחמד של אנקדוטות בנושא... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

ממחבר הספר המופתי "והיום איננו כלה" מצפים להרבה. אחרי ככלות הכל, אייטמטוב כתב את אחד הספרים המרהיבים של כל הזמנים. הספר הזה הוא, אם כן, מבוכה נוראית. לא ברור ממש מה הספר מנסה להיות, שמא הוא אלגוריה, שמא אגדה מודרנית למבוגרים. כך או כך, הספר לא ממש מעניין, ממש לא כתוב טוב ולוקה בתס... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

ספר נפלא על ילדות מקסימה, מנקודת מבטו של ילד בעל אמון לא מאוכזב במבוגרים. הספר של פניול, במאי סרטים וסופר על ילדותו בפרובנס. ילד החי חיי טבע? שמציג ניואנסים, בין מבוגרים וצעירים,הרפתקאות ( בלי נינטנדו, מחשב וטלויזועה), יחסים פשוטים ובונים. קיץ אחד שמסתיים בחזרה לעיר ופתרון של ח... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

סיבכת אותי, שיינפלד. את "אבדות", הסמי-פסיכולוגי אהבתי, ממש מיד. גם את "מים שאין להם סוף" על חיי הבייני"ש קראתי בשקיקה ואני בהחלט חוזרת אליו מדי פעם ואפילו את סיפורי הצבא ב"בכל מקום שהם" חיבבתי. שיינפלד הפך מבחינתי לדוגמה לסופר שיש לו גם רגישות וגם יכולת כתיבה ושמצליח לטוות עלילות ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

ממה בונים סיפור טוב? לפעמים צריך רק ניגודים כלשהם, אפילו ניגוד אחד, ומההבדלים שבניגוד הסיפור כבר נוצר. זה המצב בעוזרת בית. ז'ק הוא פרוד (גרוש?) מקונסטאנס. לאחר כמה חודשים של היותו לבד ומעצם התגברות הבלגן בביתו, ז'ק עושה מעשה ותולש תליש ממודעה להצעת עבודה של עוזרת בית. הוא יוצר ע... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

ספר בנאלי על זמר מצליח , עלייתו ונפילתו. הספר כולל הרבה שאיפות של סמים, סקס מכני,סקס לא מושלם, סקס מקרי ואהבות מוחמצות. השפה וולגרית, טכנית "מודרנית " כמו שהיום מתבגרים בתיכון אומרים. התחלתי לקרוא. הפתיחה ( 4 עמודים ראשונים) יפה ובעיקר מהממת. היא מציגה " מיזנטרופ ברישיון", שונא ה... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

ספר נחמד, קריאה זורמת מהירה. חוש הומור. אישה בת כ 45 מגיעה לגיל השאלות, כאלו שכולן שואלות בגיל הזה. מומלץ בחם... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

הספר בסדר, לא מצייר בדיוק את התלאות הנוראיות שעברו אנשי פריז במנוסתם. ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

מה הצפי לספר הזה לאחר קריאת לבד בברלין הקלוש והילדותי? כנראה לא משהו. אם גם ניקח בחשבון שידיעות ספרים החליטו לעשות מעשה יוצא דופן וקיצוני ביותר, שלא לומר, חסר תקדים בהיקפו, ולהקדיש 4 עמודים שלמים של הילולים ללבד בברלין כבר בפתיחת הספר, הרי הציפיות היו נמוכות ביותר, ממש נמוכות מ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים

אוכלי הגחלים / גיל אילוטוביץ אני מודה שרב השיח והתגובות לביקורתו המרתקת של טוביה על הספר רומקובסקי מלך היהודים, היתה לי כעין זרז לכתוב את חוות דעתי על הספר אוכלי הגחלים. וכל זאת למה? מכיוון שהספר מעלה את סיפורו של מרדכי מארק גרינשטיין, יהודי בורשה (דמות בדויה לחלוטין) שלפ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים