#
זה ספר שיצא לאור לראשונה בשנת 1900, ראשון לסידרה בת כ- 14 ספרים שנכתבה על ידי הסופר ועוד רבים, שנכתבו על ידי סופרים אחרים. אלה נשבו בקסמו של העולם שברא באום והוסיפו את כתם הדיו שלהם לעיסה הצבעונית. הסיפור עובד לסרטים ומחזות, הגירסה המוסיקלית משנת 1939 עם ג'ודי גרלנד היא הידועה שביניהן.
מצאתי אותו על ספסל ודי הופתעתי. זו הגירסה המוערת, הכוללת את האיורים המקוריים, בכריכה קשה וללא ניקוד. זה נכון שחלק משדרתו של הספר נתלשה, אבל הוא יפה מאד, כולל הערות מחכימות (של המתרגמת גילי בן הלל סמו או של המעיר/ה(?) מייקל פטריק הלן. לא הצלחתי להבין מי מהם/ן, אז אולי ש/תיהן. בקיצור – אני לא הייתי מוותרת עליו, למרות הפגם בשדרתו.

הספר הזה נכתב במטרה הנעלה, לגרום הנאה לילדים שיקראו אותו. אני חושבת שמזלזלים בהנאה – במיוחד הנאה של ילדים – לא בצדק. היו בטוחים שכל ילד, מכל שנתון, יקבל את מנת הדידקטיות הנראית לסופרי ילדים הכרחית. אל תשכחו שכל הילדים החיים במערב השבע והמפונק ייתקלו במורים ושאר מחנכים. אז ותרו להם קצת על הנאה נטולת חינוך. מה איכפת לכם?

הסיפור מוכר לכל. דורותי, שחיה עם דודה ודודתה (ועם טוטו הכלב, לא לשכוח) בקנזס האפרורית, המשעממת והשטוחה, מוטסת על ידי ציקלון (זו טעות סופרים. אין ציקלון בקנזס, אך יש בו טורנדו) ומונחתת בארץ עוץ הצבעונית, על שלל תושביה השונים והצבעוניים, על הפריחה ואבני הדרך הצהובות, ועל גורמים חורשי-רע (אם כי צבעוניים) שצריך להיזהר מהם. דורותי, נעולה בנעלי כסף של קסם, הולכת לפגוש את הקוסם הגדול של ארץ עוץ, שיראה לה את הדרך חזרה הביתה (כי גם בית אפור וקטן הוא המקום אליו חוזרים, לא?). אליה מצטרפים מספר ידידים – דחליל בלי שכל, איש פח בלי לב ואריה פחדן.
הדמויות מתנהגות בהפוך על הפוך. הדחליל חסר השכל הוא פותר הבעיות הראשי ועושה זאת בשום שכל. איש הפח חסר הלב מתייפח על גורלו המר של כל אומלל. האריה הפחדן מתגייס להציל את חבריו, למרות שאין לו(?) אומץ.
כל השחקניות שביצעו את דורותי היו נערות בסביבות גיל 16. בספר ההתייחסות לדורותי היא אל "הילדה הקטנה" והיא נראית באיורים המקוריים (היפים ומלאי ההומור) בסביבות גיל 6. לא הצלחתי להבין את שינוי הגיל שעברה הדמות (שמבטא יותר משינוי בגובה, נראה לי)

סיפור חמוד, צבעוני ומלא הומור. אהבתי את התוספות ההכרחיות לקנזס האפורה, שהפכו את חייה של התושבת הנאמנה למלאי צבע והומור וגם, בנוסף, לקצת מסוכנים. סיפור כמעט לא דידקטי, שחוגג את המקריות, החברות, התנועה קדימה והצבע, שאלה החסרים אותו מתרגלים לחיות באפור ודהוי.

והספר? מצא בית חדש.

הקוסם מארץ עוץ. איזה ספר מופלא. במיוחד המהדורה הזאת.

מהדורה מפוארת זו היא חיקוי של המהדורה הראשונה המקורית של הספר באנגלית משנת 1900, עם אותו עיצוב ואותם איורים נהדרים, בתוספת הערות ואחרית דבר. התרגום מצוין. אני ממליץ בחום על הספר המוער.

סיימתי לקרוא היום את הספר בפעם השנייה, וללא ספק אקרא אותו עוד מספר פעמים. ממש ספר יפה, מעורר את הדמיון והמחשבות. הסופר נתן לי להיכנס לארץ עוץ ולשקוע שם זמן רב, וגרם לי לרצות לא לעזוב - ואכן כבר קראתי את הספר השני. ידעתם שיש לקוסם מארץ עוץ לא פחות מ-13 ספרי המשך שנכתבו על ידי אותו מחבר?

כמה הנאה שאבתי מספר אחד. זהו ספר הילדים האהוב עליי ביותר, ואולי אפילו מבין כל הספרים בכלל, ואני בטוח שקוראים מכל הגילאים יכולים להנות ממנו לא פחות מילדים. הפנטזיה הקסומה, הנופים היפים של ארץ עוץ, המכשפות הטובות והרעות, ומי שלא מכיר בדיוק את הסיפור – מחכות הרבה הפתעות בפנים... וגם מי שמכיר את הסיפור יופתע מקריאה שנייה.

ספר חובה. בין השורות יש מסרים נסתרים והרבה עומק. על פניו זהו נראה ספר לילדים, אבל לא רק. כל אחד יוכל למצוא מסר בכל הרפתקה שהדמויות עוברות, וכנראה זה אחד מהדברים שגרמו לי להתחבר כל כך לספר. אין לי מילה רעה אחת לומר על הספר הזה.

הספר גדוש באיורים מרהיבים. אני אוהב את צורת הכתיבה וההתנסחות. אני אוהב את ההרפתקאות הרבות בספר. הדמויות נפלאות והדמיון עשיר. כל עמוד בספר הזה הוא מבחינתי עולם ומלואו כך שאני צריך להעביר בעדינות כל דף ולהתענג על כל רגע שוב ושוב. אני מרגיש שזכיתי לחוות את ההרפתקאות ולהיות שותף לדמויות, ובעיקר בר-מזל על כך שהגעתי לקרוא את הספר הזה.

בכל פעם שאני רוצה להיכנס לארץ עוץ, אני חוזר לקרוא את הספר ונסחף לעולם ההוא... דורותי, טוטו, הדחליל, איש הפח והאריה תמיד יהיו חברים שלי, ואני פוגש אותם וחוזר אליהם כל כמה זמן. אני מדמיין שהם מחכים לי, שאני אשמן את איש הפח ושאחזיק את טוטו שלא ינשוך. ואז אני מבין שזה רק ספר...

3.5/5

איזה ספר חינני!
לצערי הרב, לא הזדמן לי לקרוא את הספר בילדותי אך כעת אני ששה להכריז שנהניתי עד בלי די מ"הקוסם מארץ עוץ"! בניגוד לציפיותיי, שכללו סיפור הצלה של חבורה משונה שבוודאי יהיו בו נסיכות ומפלצות - מדובר בהרפתקאה מסוג אחר לגמרי. הנסיכות היחידות עשויות מפורצלן או טובות להחריד, אף דמות לא מוגזמת ובכל אחת יש מגרעות ויש יתרונות, ללא יוצרת מן הכלל.
אהבתי את כל הדמויות, אחת אחת. החל בדורות'י וטוטו, באריה, בגלינדה, בווינקיז ואפילו בנסיכת החרסינה. אך יותר מכל אהבתי את הדחליל. כה כסיל וחסר ישע היה! כה כובש לב!
ישנם שיאמרו שבסיפור אין מוסר השכל, אך אני חולקת עליהם לחלוטין, שהרי אנו למדים, לאחר תלאות וחששות אין קץ, אחרי שעצבינו נמתחו שוב ושוב - הישועה מגיעה והסיום המפעים מגיע. המשל שספר מתוק להפליא זה בא ללמדנו כי כל משאלותינו הכמוסות בנוסח 'להיות טוב לב, נדיב, אמיץ, חכם או אוהב' - אינן ברות השגה באמצעי קסם ומעשי פלאות, אלא ברצון עצמי ובאמונה עצמית ומעט בינה לא תזיק.
דורות'י, ליבך יישאר תמיד בארץ עוץ!

אז סוף כל סוף הוציאו ספר מוער גם לקוסם!!!

לספרייתי הפרטית המכילה כבר כמה וכמה ספרים מוערים (הקלברי פין, אליס בארץ הפלאות, שלושה בסירה אחת וכו') נוסף אחרי ככלות הכל ספר מופת זה.

ראשית, תודות לגילי בר-הלל סמו שבזכות הרומן שלה עם הקוסם שהתמשך מילדותה,
סוף-סוף גם לקוראים העבריים ישנו ספר מוער שמכיל לא רק את כל האיורים המקוריים של הקוסם,
אלא עוד מלוא היריעה פריטים נדירים, תמונות ממחזות עברו ועוד כהנה וכהנה, שלל דברים טובים!

אז בחדווה רבה ניגשתי למלאכת הקריאה, ומה רבה שמחתי למצוא שלל איורים מרהיבים וצבעוניים,
מקוריים וכאלו שנגנזו עם הזמן, המעטרים רבים מדפי הספר (304, אבל עבה כמו שצריך).

לא אגולל את הסיפור המוכר והידוע, אבל הנה פרט שנשכח מזכרוני ושב לי לאחר הקריאה,
נעלי הקסם של דורותי אינם אדומות במקור - כי אם כסף! למה? כל הפרטים בין דפי הספר יחד עם עוד הרבה הרבה מידע ואפילו השוואות בין תרגומי העבר של הספר לעברית.

מה אגיד ומה אומר? לחובבי הספר, הסדרה ומה לא - בהחלט כדאי.
במדד שלי:
- 5 סמיילים.

אחח הקוסם מארץ עוץ, איזו נוסטלגיה. בילדותי צפיתי בהנאה גדולה בסדרה המצויירת, כל כך אהבתי את דרך האבנים הצהובות!
אבל כשהתבגרתי הבנתי שאני רוצה גם לקרוא את המקור.
הספר נעים לקריאה ומלווה באיורים המקוריים, ובנוסף בסוף כל פרק מחכות הערות מעניינות (במיוחד אהבתי את ההערה על משמעות הפרק של מדינת חרסינה...). היה גם נחמד לגלות שיש לספר הזה סדרה שלמה של ספרי המשך.
הספר הזה אמנם מוגדר כספר לילדים, אבל בעיני יש בו גם רבדים עמוקים יותר למבוגרים שבינינו. למשל הקטע הבא שנגע לליבי:

"ספרי לי משהו על עצמך ועל הארץ שממנה באת," אמר הדחליל, כשסיימה לאכול את ארוחתה. ודורותי סיפרה לו על קנזס, וכמה הכל שם אפור, וכיצד נשא אותה הציקלון אל ארץ עוץ זו המוזרה כל כך. הדחליל הקשיב בעניין, ואמר "איני מבין מדוע את רוצה לעזוב ארץ יפה שכזאת כדי לשוב למקום השחון והאפור שאת קוראת לו קנזס."
"זה בגלל שאין לך שכל" ענתה הילדה. "לא משנה עד כמה עגומה ואפורה היא ארצנו, אנו אנשי בשר ודם, מעדיפים לגור בה על פני כל ארץ אחרת, יפה ככל שתהיה. אין כמו הבית."
הדחליל נאנח. "ודאי שאינני מבין זאת," אמר. "אילו גם לכם היה ראש ממולא קש, כמו ראשי, ודאי הייתם כולכם גרים במקומות היפים, ובקנזס לא היה נותר איש. מזלה של קנזס שיש לכם שכל."

לסיכום, כדאי לקרוא. ואם אתם הורים, שווה להקדיש את הזמן ולהקריא את הספר הקסום הזה גם לילדים.

מדהים איך מילים יכולות להזיז את הזמן קדימה ואחורה בכזו קלות :-)
זוהי אהבת ילדות ישנה וטובה...כמה כייף להזכר בסיפור שובה הלב.
נהנתי להכיר את באום האדם מאחורי הגאוניות ולשמוע קצת על חייו מלאי התהפוכות סביב ההצגה ,המחזמר והויכוחים על כסף עם המאייר שלו,דנסלו.
הופתעתי לגלות שהוא הושפע פה ושם גם מלואיס קרול ואפילו הוסיף בפי דורותי משפט שאליס אמרה:"...אם נמשיך ללכת כך, יום אחד נגיע לאנשהו..".
אך...אם היית יודע בחייך כמה מפורסם ומוערך תזכה להיות לאחר מותך(וחבל שלא באותה עוצמה גם לפני כן)...באום היקר :-)

טוב, אני מבינה שאני במיעוט פה, אבל לא עפתי על הקוסם מארץ עוץ.
קודם כל, התאכזבתי לגלות שמדובר בספר ילדים פשוט. לא ספר ילדים שגם מבוגרים נהנים ממנו... אלא ספר ילדים - לילדים. זאת בניגוד ל-"אליס בארץ הפלאות" ו-"מבעד למראה", אליהם משווים את הקוסם. מבחינתי אין מקום להשוואה.
ולגבי הגרסה המוערת - פשוט מיותר. גם הגרסה המוערת לפיטר פן וגם לספרי אליסה היו מעולות וההערות פתחו בפני עולם שלם, נוסף לסיפור עצמו. במקרה הזה ההערות היו משונות, לא מעניינות ולעיתים נדירות הבנתי את הרלוונטיות שלהן לקורא הפשוט.
מה שכן, אחלה איורים.

הגרסאה המוערת ללא ספק שובת לב. יש לגילי בר הלל ידע נרחב מאד, יכולת שפתית עשירה והערות מאלפות (או הארות מעלפות אם תרצו). לכל מי שחושב שהוא מכיר את סיפור הקוסם מארץ עוץ- מסתבר שאתם עוד לא מכירים שום דבר. הייתי שמח נורא אם גילי בר הלל תתרגם את שאר הסדרה של פרנק ל באום (שכללה חמישה עשר ספרים)

מרגש לקרוא אותו שוב ככה בגרסה עם כל כך הרבה הארות והערות.
ספרים מוערים זה טוב.נותן מידע נוסף שלא מתקבל מגרסאות קודמות