הזמן הצהוב התעדכן, הפך יבש יותר, מיואש יותר, מחפש רעיון אחר שאין.
אלה צועקים שתי מדינות ומחביאים פחד מלחיות ביחד וניסיון להגביה את החומות ורק להתחנחן בפני העולם... מתחננים שיקבלו אותנו.
אלה צועקים הכל שלנו, נספח, נשלוט ומתישהו הם יבינו, ויישארו תושבים מאולפים או מעולפים.
אלה ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
את הסקירה הזאת צריך להתחיל מהשוליים. כן, החלקים האלה בלבן שתוחמים בכל דף את המלבן הדמיוני שבתוכו מודפס הטקסט של העמוד. אני יודעת שזה נראה עניין שולי, אבל זה לא. כמו הרבה דברים בחיים, רק כשהם אינם יודעים להבין כמה הם חשובים. ובכן בספר "מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד" תוכלו ללמוד עד כמה ... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני זוכרת שהבאתי מהקיבוץ את JAY לארוחת יום שישי ,אמא התלהבה שהוא לבש חולצה לבנה לקידוש ,היא חשה שככה הוא מכבד את המעמד. לאחר הארוחה הלכנו הוא ואני לטייל בשכונה ודברנו על ההורים שלנו .הוא הרגיש שההורים שלי היו קצת מסוייגים ואמר ככה בנונשלטיות "הם פשוט מפחדים שנתחתן ואקח אותך מ... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הוא עמד בספריה. על הכוננית עמדו ארבעים ספרים חדשים. אחד צד את עינו. כריכה מוזרה ומודרניסטית. אנשים דחוסים בתוך משבצות. אולי כלא, ואולי העידן החדש. הכותרת שהתנוססה בתוך התכלת כחול, אמרה משהו על 'רעידת האדמה של הוגו'. לא משהו מושך במיוחד. אלא שדווקא האומץ הזה לא למשוך, הוא שמשך את ל... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מה אני יודעת על סינים? לא הרבה יותר ממה שאני יודעת על צפרדעים. אז נכון שבשנה האחרונה הידע הזה התעצם קמעא שכן בן הזוג שלי התחיל לעבוד אצל איזה סיני והוא אפילו בא לבקר אצלנו כמה פעמים ונסענו איתו ועם מנהלת הייצור הסינית לטייל קצת בארץ, רק שנראה לי שהעובדה שהשניים האלה היגרו לאמרי... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כבר בדרך לשדה ידעתי שמשהו השתבש. שכחתי את הספר בבית.זה היה ספר עב כרס ובדיוק הגעתי לנקודת האיזון(עמוד 250 ) שהתחלתי להתחבר אליו וחיכיתי לסופש לבד בעיר סתווית כדי שאוכל להתמסר אליו כמו שדורשים עבי כרס אמיתיים. לכן גם לא לקחתי ספר גיבוי במזוודה. דבר כזה עוד לא קרה לי .רציתי להגיד לנ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מי שלא הכיר נרקומן אמיתי מקרוב, לא יבין עד כמה נסבו מטיב לתאר את עולמם של הג'נקיז של אוסלו. אני לא מדבר על סטלן, כזה תעבן אדום עניים, שפתאום מתחשק לו בלילה לחפש פיצרייה פתוחה ב 2 לפנות בוקר להרגיע מנצ'יז. אני מדבר על נרקומן, אני מדבר על "יש' חה עשר שקל, אני צריך להגיע לבאר שבע", סטייל ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הפירמידה האדומה של ריק ריירדן היה אחד מהספרים הראשונים שקראתי ובאמת אהבתי.
זה היה בכיתה... ד', אני חושב, או אולי ה', והוא גרם לי להבין שספר יכול להיות הרבה יותר חי מסרט.
עכשיו, בסוף כל ספר של גרף צעיר יש פרסומות לספרים אחרים שלהם, וכשסיימתי את הפירמידה האדומה, גיליתי לראשו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשיש כל כך הרבה ספרים על המדף קשה למצוא זמן לקריאה שנייה, אך התמזל מזלי ומועדון הקוראות בו אני חברה בחר ב"עולם הסוף" כספר הבא לדיון ולכן קראתי בו שוב, כעשר שנים לאחר הקריאה הראשונה.
זכרתי שמדובר בספר מאוד ייחודי ויצא דופן בנוף הישראלי ואכן התרשמות זו נותרה בעינה. אין ספק שאופי... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סבא שלי עליו השלום, טען שכל מה שרופאים רוצים זה להרוג אותו ושכף רגלו לא תדרוך בבית חולים, אלא אם כן נגרור אותו לשם. גררנו... הוא עבר ניתוח ומת זמן קצר לאחר מכן. אם הוא היה קורא את הספר הזה, רוב הסיכויים שבו הוא היה מוצא את ההוכחה לטענתו.
אז למי לא כדאי לקרוא את הספר הזה? לאלה שרוצי... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני מניחה שזה גובל באי שפיות, ובטח אני בערך היחידה בעולם בגילי הרך שחובבת שירה, אבל מה לעשות? אני באמת חובבת שירה. מזמן התרגלתי לחיות על גבולות השפיות, והתרגלתי להיות "היחידה ש.." בהרבה דברים, אז נתמודד גם עם זה.
לא יודעת אם יש מה להמליץ על ספר כזה. קודם כל, כמו שבלו-בלו אמרה, זה יומ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר שישב לי על השולחן יותר מחודשיים עד שהתיישבתי לכתוב עליו, הספר הזה זמזם לי באוזן לא להתעלם , יותר נכון הוא זמזם לי קטעים נבחרים משיר של אפרת גוש בשם "קרב איגרוף" אבל אני עוד אחזור לקטע הרלוונטי לספר בסוף הסקירה .
ספר על קורטיזאנות. שכולו נסיון ראוי לעצב נרטיב חדש למגזר ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני לא זוכר אם כבר אמרתי את זה או לא, וגם אם אמרתי את זה למרות שאני לא אוהב לחזור על עצמי, אני שמח לחזור ולהצהיר בזאת ש:אני נהנה לקרוא את יהונתן גפן. באמת, אין סופר בן זמננו (אפילו לא פול אוסטר) שנותן לי הרגשה כמו זו שיש לי בכל פעם בספר חדש שהוא כותב, מעין שיבה הביתה.
אגב, השיר שלו "... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ברוכים הבאים לבית שלי.
בית דו קומתי ביישוב בפריפריה, עם גינה גדולה מלאה קוצים ואדמה סלעית.
כאן גרים בכיף אבא ואמא ושמונה ילדים. אני הבכור. לקטן ימלאו מחר שנתיים.
הבית הזה גדול ומבולגן.
הבית הזה מלא צחוק ומריבות ווויכוחים.
הבית הזה מאוכלס בכאלף ספרים, חלקם בארונות, חלקם על כל מ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אם אני קוראת להן ביקורות אני מרגישה כמו מבקרת ואני לא.
אם אני קוראת להן סקירות זה מדיף ניחוח של מכון אולטרה סאונד.
אם אני קוראת להן חוות דעת זה מזכיר לי את בית המשפט.
בלי מילה מתאימה קצת קשה לי לציין את בואה של המה שמה המאה שלי.
מה שבטוח שהיא נקבה, כמו התשעים ותשע הקודמות לה, ש... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אוהבי ספרים סובלים ממגוון מחלות. יש מחלת אין-לי-זמן-לקרוא, שהיא עצובה מאוד, וכמעט דומה למחלת אין-לי-זמן-לנשום. יש מחלת לא-מוצא-ספר-טוב, והיא בעייתית. בעיקר אם היא מופיעה בגירסה הפולנית המחייבת בכל זאת לקרוא עד הסוף המר. יש מחלת "נקפל אוזני חמור בספר כדי למצוא ציטוטים טובים", היא מ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אתמול הייתי לראשונה בבית של הורי מאז שנפטרו. שנה שלמה עומדת הדירה בשממונה ולא העזתי להיכנס. עליתי הביתה ואף אחד לא חיכה לי בחדר המדרגות. פתחתי את הדלת במפתח, דבר שלא עשיתי מאז שגרתי שם. הכל היה אותו דבר. בגדים מקופלים על הכורסא בחדר השינה, פרחים מפלסטיק על שולחן האוכל. נעלי בית ... המשך לקרוא
54 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
באחרית הדבר שמובאת בסוף הספר, מובא נאום שנשא מורקמי ובו הוא אמר שהוא נהנה לעתים להציב לעצמו מגבלות בסיפורים. למשל, בקובץ הסיפורים הנ"ל, שנכתב בעקבות רעידת אדמה בעיר קובה, לא מוזכרים אסונות הרעידה, הקורבנות. לא, אלא איך היא השפיעה על החיים של הסובבים.
מורקמי תמיד נוטה לכתיבה שה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
גיבור ספרו של דגן, אדם ערירי שחטוטרת בגבו חש שימיו על פני האדמה אינם רבים מחליט לערוך מסע פרידה מעירו ירושלים על שכונותיה ומקומותיה, מסע פרידה וגעגועים לימים שהיו ולא יחזרו. באחד הימים כאשר הוא הולך לבקר חבר חולה הוא פוגש בבה"ח במי שהציל את רגלו בזמן ששהה במחנה הריכוז והפך עם ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ימי הקונסולים הוא ספרו השני של איוו אנדריץ' אותו אני קורא ונהנה. התקופה בה הספר עוסק היא ראשית המאה ה-19 והמקום הוא בוסניה אשר בעת ההיא הייתה תחת השלטון העותומני וברקע כמובן תקופת כיבושיו של נפוליאון.
יש הרבה במאוד ספר הזה: תיאורים של נופיה של בוסניה והבלקן, גלריה מרשימה של דמ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|