"יום ראשון. לאנשים עובדים הוא מבשר התחלה ואצלי הוא רק עוד יום בדרך אל הסוף. על שולחן הכתיבה ערמת ניירות. האם אי פעם אכתוב את הספר שלי, אחרי שקיבלתי מקדמה משוודיה וכל זה, 'יומנו של כתב אסונות', שם זמני. שוודיה היא אולי המקום האחרון בעולם שבו עדיין נשמר חופש העיתונות ומתפרסמים בה ספרים חדשים ולא מקוונים, ונילס אדלמן, העורך בהוצאת הספרים הגדולה והמכובדת בסטוקהולם הוא חבר טוב, אבל במה יועיל הספר שלי לעולם. העדות שלי על כל מה שהעולם מטאטא מתחת לשטיח..."

מתי, עיתונאי שראה יותר מדי, וגיל, מלצרית עצובה, פותרים ביחד תשבצים. השנה היא שנת 2017, הם יושבים על מרפסת "המקום של מיקו", על שפת הים, מסעדה שפעם היתה הומה והיום אין בה איש. לצדם הולכים ונבנים מגדלי החוף המגלומנים ומולם הים – מורעל ושחור. בשנת 2017 הארץ הזאת אינה מקום נעים לחיות בו. חיילי לגיון הזרים הלאומי שועטים על החוף, אלימות אזרחית פושה ברחובות, חופש הדיבור ירד למחתרת וכרישי נדל"ן מנהלים את המדינה.
נפשו של מתי סוערת בגלל מראות מלחמה איומה ומודחקת המתערבבים עם זיכרונות מאזורי אסון ברחבי העולם. גיל יתומה מאב, אבודה ומוכה. אבל במפגש ביניהם אין אלימות ואין אסונות. יש חמלה ופתרונות, יופי פשוט ואהבה.

רומן שהוא לא רק סיפור עתידני אנושי על הרס ותיקונים אלא גם מניפסט חברתי נוקב על ארץ שפעם היתה מקלט לקורבנות ובית לעם חופשי והפכה למדינה מושחתת ומקרבנת שהשלטון בה כוחני ומבוסס על טרור, השתקה ופחד.
עלמה כהן-ורדי

יהונתן גפן

יהונתן גפן (נולד ב-22 בפברואר 1947) הוא איש תקשורת ויוצר ומתרגם ישראלי. כיוצר הוא משורר, מחזאי, סופר ופזמונאי. הוא נוהג גם להקריא את פזמוניו במופעים ובאלבומים לצד מוזיקאים השרים פזמונים אלה. כאיש תקשורת הוא קריין, כתב עיתונות, מבקר אמנות, סאטיריקן ופובליציסט.... המשך לקרוא

שם הספר
שירים שענת אוהבת במיוחד
יום אחד... כך מתחילים כל הספורים שענת אוהבת במיחד
הכוכבים הם הילדים של הירח
התפרדויות
שירים לנטאשה