ימי הקונסולים הוא ספרו השני של איוו אנדריץ' אותו אני קורא ונהנה. התקופה בה הספר עוסק היא ראשית המאה ה-19 והמקום הוא בוסניה אשר בעת ההיא הייתה תחת השלטון העותומני וברקע כמובן תקופת כיבושיו של נפוליאון.
יש הרבה במאוד ספר הזה: תיאורים של נופיה של בוסניה והבלקן, גלריה מרשימה של דמויות אשר אותן מיטיב אנדריץ' לתאר, בעיקר דמויות אשר מתקשות להשלים עם המציאות המשתנה לנגד עיניהן ומתעקשות לדבוק בהרגלים הישנים והלא בהכרח טובים, אך יותר מכל מצאו חן בעייני בספר ההתנגשות והמפגש בין התרבויות השונות, נושא בו עוסק אנדריץ' גם בספר הקודם שלו שקראתי, "גשר על הדרינה".
נציגי התרבויות השונות הם הקונסולים השונים המגיעים לבוסניה: הקונסול הצרפתי, הקונסול האוסטרי וכמובן הווזיר הטורקי השליט במקום, נציגה של האימפריה העותומנית.
אנדריץ' מתאר בצורה נפלאה כיצד הקונסולים הצרפתי והאוסטרים חולמים כל אחד על פריס ועל וינה בעוד הווזירים הטורקיים חיים בפחד מתמיד מפני התככים בצמרת השלטון באיסטנבול, תככים אשר יכולים לקבוע את גורלם ואשר עליהם אין להם יכולת להשפיע.
הדיאלוגים השונים ביניהם מרתקים: הם כמובן אינם אומרים את אשר הם מתכוונים לומר או חושבים בליבם אלא אך ורק את הדברים אשר יקדמו את האינטרסים אותם הם מייצגים. לעיתים קרובות הם חשים סלידה עמוקה אלו מאלו אך המציאות כופה עליהם לקיים מערכת יחסים בעלת כללים וחוקים ברורים. המאבק בין המזרח והמערב או אם תרצו בין הנצרות לבין האיסלם, נושא שבימינו הוא אקטואלי מתמיד, מתואר כאן בצורה נהדרת.
לא זכור לי שקראתי ספר של סופר כלשהו המיטיב לתאר מאיוו אנדריץ' את הנושא הזה של מפגש בין תרבויות שונות וכנראה שלא לחינם זכה מר אנדריץ' בפרס נובל לספרות.
תרשו לי לסיים בציטוט מתוך הספר: "כולנו הולכים בדרך הנכונה וכולנו נהיה מופתעים כשניפגש. כי לאן שלא נלך וכל כמה שלא נתעה, ניפגש לבסוף כולנו ונבין איש את אחיו. זו תהיה פגישה משמחת ותשועה מהוללת". ונאמר אמן.
מומלץ ביותר לא רק למי שחובב רומנים היסטוריים, כמוני.












![העולם של אתמול [מהדורת 2012]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers101/1015541.jpg)



