ספר כיס, כמו ספר תפילה, מספריו הראשונים של אפלפלד באורך מלא, הוא באמת ספר תפילה. אך בניגוד לתפילה מסורתית, בה מלבד כמה חריגות של משפטים כגון "שפוך חמתך על הגויים" או "למלשינים לא תהיה תקווה" שכוונתה תמיד לטוב, הרומן נגמר רע. זה לא פוגם באיכותו, כי את אפלפלד אנחנו כבר מכירים וקשה לס... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
משכילה? כן, אבל קודם בורה ואיזו בורה.
טארה וסטאובר, מחברת הספר על חייה, היא בת למשפחה מורמונית, הדוסים של אמריקה. סוג של מנותקים מכל דבר, אבל מכל דבר. האמונה שלהם קיצונית, הניתוק שלהם מסוכן עד מוות ואפילו הלימודים הגבוהים שלהם נעשים באוניברסיטה "שלהם".
הספר מחולק לשני חלקים, הרא... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בכפר אוסטרי קטן גרים מריה ובעלה יוזף עם ילדיהם. הימים ימי מלחמת העולם הראשונה. תושבי הכפר חושבים שמריה ומשפחתה מוזרים וחריגים.
יוזף הוא אדם קשה בעל עקרונות ומריה היא אישה מאוד יפה והרבה גברים בכפר חושקים בה. הנשים בכפר חושבות שמריה מופקרת והן מקנאות בה עד מאוד.
לאחר שמתחילה... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ההתמודדות עם המוות היא משהו שאמור להיות משותף לכל בני האנוש. אבל רובנו ככולנו מדחיקים את העיסוק בזה. מפחד. מחוסר רצון לגעת. מהדחקה. חרדה. מחשש למזל רע. כל אדם וסיבותיו הוא.
אל הספר התוודעתי מהמלצה של נפש קרובה, ואכן כשקראתי את גב הספר הוא היה נשמע בעיני מבטיח מאוד. שילוב ייחודי ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בשנת 1652 ייסד יאן ואן ריבק, איש מינהל באימפריה ההולנדית, יחד עם מתיישבים הולנדים את המצודה באזור כֵּף התקוה הטובה שתהפוך לימים לקייפטאון. צאצאי המתיישבים האלו יחד עם רבים נוספים שהגיעו בשנים הבאות מהולנד, גרמניה וצרפת, שנקראו הבורים (איכרים) או אפריקנרים, היו למתיישבים הלבנים ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קראתי את הספר לפני בערך שבע שנים, והתרשמתי עמוקות. סימנתי לי שלושה פרקים שמדי אחת לשנה אני מקפיד לחזור ולקרוא אותם כדי להזכיר לעצמי ממה אני צריך להזהר ש*לא* לההפך. אחד הפרקים שאני מדבר עליהם הוא תיאור הנרקסיזם ושתי התהומות האפשריות שבו- הנהיליזם מצד אחד והניכוס המוחלט מהצד השנ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עד כה קראתי מספריו של המינגוויי את "הזקן והים", שהיה ספר חובה בבית הספר, והיה בלתי נסבל ממש, בשנים האחרונות את "סיפורי ניק אדמס" שלא התלהבתי מהם למרות כל הביקורות וההמלצות החיוביות ואת "הקץ לנשק" שהיה בעיקר רומן מתיש... בקיצור, הבנתם כבר שהמינגוויי הוא ממש לא "מיי קאפ אוף תי"...
למר... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
סיפור שלא יאמן שקורה בשנות ה2000 ובארה"ב נהנתי התרגשתי ודמעתי ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
כפר אירי קטנטן הנמצא רחוק ממרכז כלשהו. יש שם שוטר אחד האמור לטפל בכל מה שמשטרה מטפלת –הפרות סדר, הסדרת התנועה ועד פיענוח מקרה פשע. מסתבר שזה לא כל כך קשה – בזמן נתון סביר שלא יתקל ביותר ממקרה אחד הדורש את טיפולו. השוטר הוא בחור כבד-גוף, על גבול האַבֶּסֶת (מה לא ידעתם? זה המונח ש... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
![יעיש [ארבעה כרכים] - חיים הזז](/100x154/bookimages/covers2/21109.jpg "יעיש [ארבעה כרכים] - חיים הזז")
לפני הרבה שנים, ישבתי במעין גינת אמפי קטן באחת הסימטאות שבנחלאות בין אגריפס ליפו. ידעתי שעתידה להגיע לשם קבוצה של קורס מורי דרך. הכרתי את אחת התלמידות. כשהגיעו, המדריך קרא קטע של דקה או שתיים ששבה אותי. לא הצלחתי להבין מאיזה ספר הוא קרא, רק זכרתי שזה היה פתיחה של אחד הספרים של חי... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
חצוצרה בואדי כתרועתו של המוות-
עד אמצעו של הספר הספר היה יפה אבל הרגשתי שהדמויות לא נוגעות בי. הופתעתי. כיצד ספר על נושא שכזה, כה טעון אך יחד עם זאת כה ישראלי לא נוגע בי?
ואז זה הכה בי. הבינותי שזה היה מצטבר. הרגשות התפתחו להם אט אט, נערמו לאיטם עד שאחד מרגעי השיא של הספר, בפרק 20, ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אתי הילסום, שחיה באמסטרדם ונספתה באושוויץ בספטמבר 1943, בגיל 29, הבינה שהקול שלה חריג. היא עוסקת ביומניה בהתלבטויות אישיות שיכלו אולי, לפחות בהתחלה, להיכתב בלי קשר לתקופה הסוערת. בהמשך, באופן בלתי נמנע, היא מתעמתת בתהליך הפנימי שלה עם המציאות הקיצונית. היא מתעקשת לא לשנוא, והתגו... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
![למאטיס יש את השמש בבטן - הספריה החדשה #1995 [2] - יהודית קציר](/100x154/bookimages/covers0/4351.jpg "למאטיס יש את השמש בבטן - הספריה החדשה #1995 [2] - יהודית קציר")
בשורות הראשונות של הספר יהודית קציר פורסת את כל הקלפים על השולחן. הגיבורים – ריבי שנהר ויגאל ליברמן, העלילה – סיפור אהבתם העוצמתי, וגם את הסוף יהודית חושפת כבר בשורות הראשונות.
הרומן הראשון של יהודית קציר (קדם לו "סוגרים את הים" שהוא אסופה של נובלות) נכתב מנקודת מבט רטרוספקט... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני תוהה. על ערש דווי, על מה אחשוב?
עודני נער, אולי כבר בחור, וישנם זיכרונות שאני מריץ וחוזר עליהם בדמיוני שוב ושוב. הם נראים מאוד... מוחשיים. אני מצליח לדמיין את פרצופם של האנשים, לבנות את גופם כמו שהיה אז, לשמוע את קולם; אני מסוגל להריח את האוויר, והקטעים - שחולפים באופן לא רציף, ל... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ריצ'ארד טֶבּריק הינו בריטי שחי לקראת סוף המאה ה-19 עם רעייתו סילביה ששם נעוריה 'פוֹקס' (שועל) מה שיתברר כפרט רב משמעות. חייו השתנו בצורה בלתי ניתנת לתיאור כשבני הזוג יצאו יום אחד לרכיבה בעקבות ציידי שועלים. היא סולדת מעצם הציד אך אוהבת מאד לרכב.
הפלא ופלא. סילביה הפכה פתאום לשועל... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
את הספר הזה סימנתי באחת הרשימות די מזמן. היה נראה לי מאוד מעניין לקרוא על חייה של נערה חרדית קלאסית, לא מאיזו חסידות איזוטרית, אלא דווקא מהחברה הליטאית, הנורמטיבית, כזו שאמורה להיות מעוּרה יותר בחיים. מסגרת הסיפור מאוד פשוטה. שנה בחייה של נערה חרדית, רווקה מוכשרת וחכמה באמצע שנ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני כמה שנים ראיתי את הסדרה 'שטוקהולם', סדרה עם קאסט שחקנים משובח, הזכורה לי כקומדיה שחורה ועוקצנית כדבעי. הבנתי שהיא מבוססת על ספר של נעה ילדין, אז רשמתי לפני. לפני כמה ימים הזדמן לי לנסות ספר שמע, דבר שלא ניסיתי עד היום, וכשראיתי את הספר הזה וראיתי שהסופרת היא ידלין, אמרתי, ננס... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אחרי קריאת ספרה של גלית עוז, המכפיש את אביה עמוס עוז ומציג אותו כאב מתעלל, ואחרי קריאת ספרו של אחיה הצעיר דניאל עוז, המציג את האב כאב שכל בן היה מתברך בו, הגיע הזמן לסגור מעגל ולקרוא משהו המציג את עמוס עוז מחוץ למשפחה.
נורית גרץ מכירה את עמוס עוז שנים רבות מאז לימודיה בספרות באו... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יהיר, שמרן, מכור לסיגרים ולתהילה, אופורטיוניסט, אקסצנטרי ותככן, אבל אמיץ מבריק בעל אישיות ציורית ומרתק, אהוב ובעל קסם רב, כך כותב ההיסטוריון ג'פרי בסט על האיש הדגול ביותר של המאה העשרים בכותר המסקרן הזה- "צ'רצ'יל- שעור בגדולה".
יופי של ביוגרפיה גם אם היא אחת מתוך עשרות ספרים שנ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
את השירות שלי עשיתי בתותחנים. מי שהיה, יכול לדעת שמחצית ממנו אתה כנראה מעביר בדרום ובמדבר היבש והרחב. בין אם טירונות בשבטה או תפיסת קו באזור עין יהב, את רוב הטראומה שלי יש מהמדבר. שירות של שנתיים ושמונה חודשים גרם לי לשנוא בכל נימי נפשי את המדבר על כל מרכיביו: האבק, אין צמחים, הח... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|