ביקורת ספרותית על למי צלצלו הפעמונים (2006) מאת ארנסט המינגוויי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 ביוני, 2022
ע"י זאבי קציר


עד כה קראתי מספריו של המינגוויי את "הזקן והים", שהיה ספר חובה בבית הספר, והיה בלתי נסבל ממש, בשנים האחרונות את "סיפורי ניק אדמס" שלא התלהבתי מהם למרות כל הביקורות וההמלצות החיוביות ואת "הקץ לנשק" שהיה בעיקר רומן מתיש... בקיצור, הבנתם כבר שהמינגוויי הוא ממש לא "מיי קאפ אוף תי"...
למרות האמור לעיל הייתה לי תמיד הרגשה שעדיין לא הגעתי לספר הנכון שיחבר אותי לעולמו הספרותי של המינגווי.
ההרגשה הפכה למציאות והתגשמה במלואה כשקראתי את הספר "למי צלצלו הפעמונים".
כך כותבים רומן גדול, מרתק, עם דמויות מעניינות שהסופר יורד לעומקן ומחבר ביניהם באופן מרתק וכזה שמשרת את הסיפור באופן המיטבי.

התקופה היא השליש הראשון של המאה ועשרים ובספרד מתחוללת "מלחמת האזרחים". גיבור הסיפור הוא בחור אמריקאי צעיר, בשם רוברט ג'ורדן, מורה במקצועו ובעל אידאולוגיה קומוניסטית, שמגיע לספרד ומתנדב לסייע לכוחות הרפובליקה במסגרת הבריגדות הבינלאומיות בלחימה נגד הכוחות הפשיסטים בראשותו של גנרליסימו פרנקו.
ג'ורדן, שכבר צבר ניסיון במספר קרבות קשים, נשלח ע"י מפקדת כוחות הרפובליקה לפוצץ גשר שנמצא בשליטת הפשיסטים. כדי לבצע את משימתו ג'ורדן מסופח ליחידת גרילה שאנשיה חיים באזור הגשר ולכולם יש זהות אידאולוגית רפובליקנית מוצקה.

ציר העלילה נסוב אחר מערכת היחסים שנרקמת בין ג'ורדן לבין כל אחת מהדמויות בתקופת ההמתנה למועד פיצוץ הגשר, כאשר בבסיס היחסים עומדת הסתירה הגלויה בין הפקודה שניתנה לג'ורדן לפוצץ את הגשר, מה שאמור לעצור את הכוחות הפשיסטים בהתקדמותם באזור, לבין העובדה שפיצוץ הגשר יגרור אחריו תגובה קשה שתיאלץ את החבורה, במידה שחבריה יישארו בחיים, לעקור מהמקום אותו הם אוהבים, לאזור אחר שעדיין נמצא בשליטת הרפובליקנים.

הדמויות הראשיות בעלילה מיוחדות במינן ובראשן דמותה הבלתי נשכחת של מנהיגת החבורה פילאר, אישה גסה, אסרטיבית, בעלת ניסיון וחוכמת חיים. לאחר מכן בעלה פבלו, טיפוס מתוחכם נכלולי ואכזר, שהיה עד לאחרונה מנהיג החבורה עד שהודח בעיקר בגלל שכבר לא ניתן היה לסמוך עליו בעיקר בשל שכרותו הכרונית. ולבסוף מריה, נערה שכל משפחתה נרצחה בידי הפשיסטים ולאחר מכן עברה ע"י חבורת המרצחים אונס קבוצתי אלים.

חלק ניכר מהספר נסוב על מערכת היחסים האינטימית שנרקמת בין רוברט ג'ורדן לבין מריה בעידודה הגלוי של פילאר .
ההתאהבות הפתאומית של רוברט ג'ורדן במריה באה לו בהפתעה והוא מבין שהדבר מסיט אותו מן המשימה שהוטלה עליו ובה היה עד כה ממוקד לחלוטין. אבל לאהבה יש חוקים משלה וכך בני הזוג מדמיינים את עתידם המשותף לאחר הניצחון על הפאשיסטים אבל גם למציאות יש גם חוקים משלה...

וכך נמשכת הקריאה ברומן המרתק הזה עד לסיומו בקרב הגדול בו יתברר האם ג'ורדן יצליח לפוצץ את הגשר, מי יישאר בחיים אם בכלל, ומה יהיה עתידו של ג'ורדן עם מריה במידה שיצליחו לשרוד.
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
חני, תודה לך אבל עד כה דווקא לא התרשמתי מהמינגוויי והוא די התיש אותי עד לספר הזה...
חני (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
אין עליו, בורא דמויות אגדתי המינגוויי, בלי חידות ודי מאכיל את הקורא בכפית.
אי אפשר שלא להתרשם מהסופר המופלא הזה.
תודה על הסקירה.
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה לך זרש קרש
זרש קרש (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
האמת שגם אותי הזקן והים בעיקר הרחיקו מהמינגוויי. איכשהו הספר המותח שתארת באופן מרשים, לא בטוח שיוכל לקרב אותי. אנסה אולי את איים בזרם, אבל כנראה שלא בזמן הממש קרוב. תודה בכל מקרה על הסקירה ועל הפתיחה
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה לך עמיחי
עמיחי (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה, זאבי.
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה לך רץ ואני סקרן לקרוא את הסקירה שלך לאחר שתקרא…
רץ (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
גם אני חושב כך על המינגוויי, לכן אנסה לקרוא את למי צלצלו הפעמונים, תודה על הסקירה.
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה לך אברש אמירי
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
סקירה יפה מאד. תודה, זאבי!
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
כן, אלו היו קטעים לא קלים אבל מלחמה יו נו...
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
התיאורים של ההוצאות להורג, האכזריות וגם היו כמה קטעים לא הכי זורמים.
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה לכם פאלפ וסקאוט.
פאלפ, מאיזו בחינה ״לא קל לקריאה״?
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ספר גדול גם אם לא קל כל כך לקריאה.
שמח שאהבת ויפה כתבת.
סקאוט (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
עשית חשק.
קראתי שניים שלו: הזקן והים שהיה מעולה ואיים בזרם שהתחיל יבש אבל לקראת הסוף צבר תאוצה והסתיים מעולה.
מתכננת לקרוא את הקץ לנשק, זרח השמש ובין עצים ומעבר להנהר, וככל הנראה גם את הספר הזה.
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה ראסטה, באמת הגיע הזמן שיגיע הספר שיגאל אותי מהרתיעה שהייתה לי מהמינגווי
Rasta (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אושר, אלבר קאמי כתב פעם - "איני מסוגל לשאת את השעמום, הדבר היחיד שאני מעריך בחיים הוא הבידור." שעמום זה דבר נורא, אם כי אני די בטוח שלא זו היתה הסיבה לכך שהמינגוויי ירה בעצמו.
סקירה טובה זאבי, שמח שאהבת.


זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ראובן כנראה זה היה ממש מזמן כי הספר מרשים מאד
ראובן (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
קראתי אי פעם..לא זוכר דבר.
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה אנקה
אנקה (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת. המינגווי הקשיש והשתיין. למי צלצלו הפעמונים והקץ לנשק. שניהם טובים מאוד. כל השאר שקראתי די בינוניים.
אושר (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יש לי את הספר אבל כשהייתי צעיר אמינגווי נראה לי סתם מצ'ו טרחן שירה בעצמו למוות משעמום.
מורי (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
הזקן והים היה לגמרי בלתי נסבל.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ