ביקורת ספרותית על אוויר בצורת נערה מאת חדווה ברגמן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 בפברואר, 2022
ע"י יוֹסֵף


את הספר הזה סימנתי באחת הרשימות די מזמן. היה נראה לי מאוד מעניין לקרוא על חייה של נערה חרדית קלאסית, לא מאיזו חסידות איזוטרית, אלא דווקא מהחברה הליטאית, הנורמטיבית, כזו שאמורה להיות מעוּרה יותר בחיים. מסגרת הסיפור מאוד פשוטה. שנה בחייה של נערה חרדית, רווקה מוכשרת וחכמה באמצע שנות העשרים של חייה שעובדת בחברת היי-טק ירושלמית. כל חודש עברי – פרק, מאלול ועד סוף אב של השנה הבאה.

אז ככה, מצד אחד הספר קולח, כתוב בגוף ראשון, מסופר מפיה של הנערה חדווה ברגמן ששמה כשם הסופרת, כלומר הספר אמור להיות סוג של יומן או ווידוי, ולכן אמור להרגיש אותנטי. ואכן במובנים רבים הוא אותנטי. אבל, כשקוראים את הספר בתשומת לב מינימלית זה די בולט שהסופרת הרבה יותר מתוחכמת מהמספרת, וראיתי כעת שגם רויטל ק. התייחסה לכך בסקירה שלה (שלמיטב זכרוני את הספר סימנתי אי-אז בעקבות סקירתה). כלומר, בניגוד לדמות חדווה ברגמן שבסיפור – החכמה אבל הנאיבית עד כאב, המוכשרת בכתיבת קוד אבל בורה ביחסי אנוש בסיסיים, גם של העולם החרדי, ובוודאי של העולם הכללי – חדווה ברגמן הסופרת מבינה בהחלט את הניואנסים שנעלמים מהדמות ומציגה כאן סוג של אירוניה. אירוניה עם הרבה חמלה. ובהנחה שזה סוג של אוטו-ביוגרפיה הרי שיש כאן אמירה, הנה תראו כמה מנותקת הייתי, כמה תמימה, אבל זו לא ממש תמימות קלאסית אלא יותר כמו סוג של תימהון קיומי, הימצאות מרחפת, מקוטעת, כמו בתוך ערפל סמיך שלא מתפוגג. רק אעיר שהתפיסה הדתית של הדמות מוצגת לעיתים בצורה די ילדותית, לפעמים עד כדי מבוכה, אלא שבנקודה הזו אני לא בטוח מה מוצג כאירוניה ומה באמת מייצג את תפיסת העולם של הכותבת.

החיסרון הגדול של הספר הוא שחסרה בו איזו תפנית, פריצת דרך, איזה קתרסיז, או אפילו תנודה ראויה לציון בחיי (האנטי)-גיבורה, לכל כיוון שהוא, לאו דווקא לצד הגאולי, אפשר גם לייאוש המוחלט. יש איזו הרגשה של חזרה די לקונית של המציאות, העבודה בחברת ההיי-טק החילונית, הנסיעות ממנה ואליה, הדייטים הכושלים במבואה אקראית של מלון ירושלמי, והזמן חסר הייחוד מלבד מועדי השנה היהודיים המתחלפים. נכון, ישנם רגעי ייאוש לצד רגעי קורת רוח, אבל הם מעטים ולא משמעותיים. הדמות כל כך מנותקת רגשית, כל כך חלולה ואטומה, שהיא לא מצליחה לתפוס שהדבר שהיא מרגישה כלפי ראש הצוות שלה, נועם הדתי הסרוג הנשוי, או ירון הדתל"ש התל-אביבי שמגיע כסיוע מקצועי (ושכנראה גם הוא מרגיש כלפיה), זה רגש שאפשר להתקדם איתו, לחפש אותו בדייטים האיומים שהיא חווה. היא לא מצליחה לנער את עצמה, לפרוץ את הבועה ולנוע, היא דומה לחיילים במסדר שקיבלו פקודת "במקום דרוך" מנַגָּד משופם ואכזרי שהלך מזמן לדרכו. ואולי זו בדיוק הנקודה שהסופרת רצתה להעביר. הרצון או הצורך להתחתן בציבור החרדי, שהוא בעל אופי מאוד קהילתי, להיות נורמלי, להיות חלק, משתלט עד כדי אבדן הזהות והייחוד.

אבל ייתכן כי בשל כך לא מצאתי את הערך המוסף המגזרי שחיפשתי. נכון, יש הרבה ניואנסים פנים-חרדיים, אבל דווקא הם לא חידשו לי כמעט דבר. דווקא העולם הפנימי הייחודי של נערה חרדית במציאות כל כך לעומתית מבחינתה, ברגעי היציאה מהחממה אל העולם השונה כל כך, שם היה אפשר לומר משהו שיש בו ערך וכובד, דווקא זה נשאר לא מפוענח. כי מרוב שהדמות אקסצנטרית, היא מאבדת את הייחוד המגזרי שלה וגם אם יש בה איזה ייחוד ביזארי, היא בסופו של דבר הולכת ונעשית דמות גנרית שיכולה להתקיים בכל עולם שהוא. מצד שני ביחס לציבור שמייצר בדרך כלל כתיבה מאוד מגוייסת ופלקטית, מדובר בכתיבה די אמיצה ואפילו פורצת דרך, כתיבה שיש בה, כאמור, לא מעט אירוניה על האתוסים החרדיים הקלאסיים והרבה חמלה לדמויות הקטנות שמתהלכות בשולי הדרך. לכן, אני לא מצטער שקראתי, אבל הייתי שמח אם הכותבת לא תסתפק בספר הביכורים הזה ותתיישב לכתוב סיפור בוגר ובשל יותר.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה אתל! אם כולם היו אומרים אותו דבר, היה משעמם :)
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
פלאפ, ברור שאצל החסידים יש תופעות יותר איזוטריות, מעצם הגדרת החסידות בראשיתה. אבל בסופו של דבר אפשר שכל אדם הוא תופעה איזוטרית ברמה כזו או אחרת...
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה מוריה, האמת שהספר שהזכרת עורר בי עניין. אני רושם.
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה עלמה! האמת היא שלא ראיתי את הסרט, למרות שבזמנו הוא סקרן אותי מאוד, לחיים יש תכונה כזו להשאיר דברים מאחור... בכל אופן אני רושם אותו לפני. זה נראה כמו משהו שיכול להשלים את הספר. תודה!
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
תודה עמיחי. כמו שכתבתי לרויטל, זו הנקודה המאכזבת בעיני. אבל מסתבר שיש רואים אותו כאפוי היטב.
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
לא צריך להגזים רויטל, נראה לי שרב המשותף על המפריד:) וכמו שאמרתי אני לא חושב שהוא ספר לא טוב, רק הרגשתי בשלב מסוים שהוא דורך במקום ושהפוטנציאל שלו גדול הרבה יותר. זה מעניין כי אין לי בעיה עם ספרים של דמויות מאופקות, כמו סטונר או כוחו של הכלב. אולי כאן ציפתי ליותר. כעת אני רואה את מה שכתבת על "המהפך", מרשים שילדים קוראים ספר כזה!
אתל (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה יוסף, נהניתי לקרוא. למרות הדעות המנוגדות, הספר הזה מניב ביקורות מרתקות כאן בסימניה :)
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת איכותית, יוסף. אני לא בטוח מי יותר אזוטרי, הליטאים או חסידים למיניהם...
מוריה (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
הפניה לספר דומה עם סוף שונה לאחרונה קראתי את הספר 'אלינור אוליפנט ממש בסדר', והרגשתי היא שהספר הזה מתחיל באמצע הספר 'אוויר בצורת נערה', בסיפור מקביל של בחורה בודדה ששוקעת בעבודה וללא חברה, ובספר שהזכרתי חלה תפנית.
עלמה (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מעולה כהרגלך בקודש. כתבת יפייפה והעברת מנומק וברור את תובנותייך מהספר.
מתיאורך את הגיבורה נזכרתי בגיבורה אחרת- הדס ירון בסרט "למלא את החלל" אם צפית. אמנם חסידית ולא ליטאית כפי הגיבורה פה אבל משהו בתמימות, בילדותיות ובהימצאות המרחפת כפי שהיטבת לתאר, עברה לי גם שם.
בסרט, היא עוברת מסע במפת ליבה ולומדת להכיר ולהבחין ברגשותיה, גם ובעיקר באלה הרומנטיים. מסע של צעירה חרדית תמימה בעולם רגשי שעד לתרחיש שקורה בסרט היה סגור בפניה.
מסקירתך, נראה שהדמות פה לא מצליחה להעביר מסע אישי ושלם פנימה וחבל...
עמיחי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מצוינת. תודה.
חבל, נשמע שהספר הוא החמצה.
רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
נראה לי שאפשר להסכים בשלב הזה, יוסף, שהטעם הספרותי שלנו מאוד בלתי מסונכרן:)
(אבל ההמלצה שלך על גבירותי ורבותי מהפך שכנעה אותי לקנות אותו לילדים, והם אכן נהנו - למקרה שפיספסת את התגובה שלי על הביקורת ההיא)
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה חני! אני מסכים. החברה החרדית היא עוגן חזק ויציב, לטוב ולמוטב. במקרה שלה זה מרגיש שהעוגן לא מאפשר לה לצאת מהנמל ולמצות את הייעוד שלה.
חני (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
נפלא כתמיד כתבת.
יוסף הדרך שאדם בוחר ללכת בה
היא כנראה לא סתם דרך.לכן אני מניחה
שהדרך שבה היא חיה כנערה חרדית
מבית חרדי זה העוגן שלה בחיים.כבר
מהסקירה בלי לקרוא פיתחתי חמלה גדולה
כלפייה אז תודה בשל כך ותודה על הסקירה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ