ביקורת ספרותית על נחלה מאת גרהם נורטון
ספר טוב

---

#
כפר אירי קטנטן הנמצא רחוק ממרכז כלשהו. יש שם שוטר אחד האמור לטפל בכל מה שמשטרה מטפלת –הפרות סדר, הסדרת התנועה ועד פיענוח מקרה פשע. מסתבר שזה לא כל כך קשה – בזמן נתון סביר שלא יתקל ביותר ממקרה אחד הדורש את טיפולו. השוטר הוא בחור כבד-גוף, על גבול האַבֶּסֶת (מה לא ידעתם? זה המונח שהמציאה האקדמיה ללשון עברית להשמנת-יתר חולנית. תודו שהם מתעלים על עצמם בכל הקשור לשפה צורמת ובלתי שמישה...) הוא חי ועובד בתחנת המשטרה ואם הוא מזכיר לכם את השוטר ב"דוק מרטין" זה כנראה לא מקרה.

לכאורה סיפור תעלומה. עצמות אדם קבורות מזה יותר מעשרים שנה התגלו בתהליך בנייה, וכל אנשי הכפר מנסים לנחש מי הוא הקבור האלמוני ומי זה שרצח אותו. אני אומרת "לכאורה" כי עיקר הסיפור עוסק בתיאור מערכות היחסים בין אנשים שיש להם, או היתה להם, נגיעה לתעלומה, לא בפיענוח רצח.

מתברר ש...
אפשר לכתוב ספר על תעלומת עבר, בלי שזו תהיה תעלומה ממלחמת העולם השנייה, או אפילו בלי קשר לשואה.
אפשר לכתוב דמות של שוטר שאינו מכור לסמים או אלכוהול ואין לו זוגיות שתיפגע קשות מעבודתו.
יכול להיות שוטר שמתחבב על הבריות (בעיקר על הקוראים...) שממדי גופו אינם אידיאליים והוא לא "עף על עצמו".
אפשר לכתוב על אירלנד בלי להזכיר מלחמות בין קתולים לפרוטסטנטים. אפשר אפילו בלי להזכיר דת בכלל.

זה ספר הביכורים של נורטון שהוא שחקן, מנחה טלויזיה ומספר סיפורים לילדים. הספר כתוב היטב, מספר סיפור חביב על קהילה כפרית שיש בה קהילתיות אבל לא מעט בדידות. מטרתו של נורטון, כך נראה, היא לגרום הנאה לקורא. מטרה שהוא הצליח בה מבחינתי. הביקורת של זאבי קציר הפנתה אותי אל הספר, ואני מודה לו על שבירת רצף הספרים הלא-מהנים שקראתי לאחרונה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על נחלה