ביקורות הספרים שלולו אהבה

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

חוץ מפינת היצירה הנבחרת בסימניה, המקום הגרוע ביותר להימצא בו מול מילים הם הספרים של פאולו קואלו. ברצינות, לא הייתה לי שום בעיה פתולוגית עם הסופר הזה, הרי לא חסרים סופרים גרועים שהצליחו כל כך במקומותינו ו/או אצל הגויים (היי יובל אברמוביץ, היי הארלן קובן) עד שהוא אמר את הדברים הבא... המשך לקרוא

לפני 5 שנים

השבוע ראיתי סרט מעולה (1917, אם אתם תוהים). השבוע קראתי ספר בינוני. ההבדל ביניהם היה שהסרט עשה הכל כדי להיות סרט, אבל גם הספר עשה הכל כדי להיות סרט. לכן הראשון מצויין והשני חיקוי תפל ומשעמם. לאורך כל הקריאה ב'קתדרלה ליד הים' הרגשתי שאני קורא תסריט בינוני. תיאור מאוד טכני, דיאלוגים ... המשך לקרוא

לפני 5 שנים ו-7 חודשים

בואו נעשה הסכם – את כל ספרות ה"משפחה מזרחית אותנטית מתוארת באופן שייתן לכם אגרוף בבטן" – תשאירו למי שיודע לעשות את זה. תשאירו את זה לסמי ברדוגו, לדודו בוסי, לדורית רביניאן, לסמי מיכאל, לרועי חסן ולעוד רבים וטובים. אני מבינה שלכתוב טקסט בשפה נמוכה ו"לדבר כמו מרוקאים" זה באופנה, א... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-2 חודשים

לא קראתי את הספר אז אין לי דעה עליו, רק רוצה להסב את תשומת ליבנו לנתונים הבאים: הביקורת הראשונה שניתנה לספר ע"י משתמשת שנרשמה שלשום לסימניה ומייד רשמה ביקורת 5 כוכבים מהוללת לספר הנ"ל. הביקורת השלישית, רביעית והשביעית אותו דבר, משתמשות שנרשמו אתמול לסימניה ומייד נתנו ביקור... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-8 חודשים

ג'ייקוב קוראים לי ג'ייקוב, אני הגיבור של הספר הזה, אני בן שמונה עשרה, מומחה לזירות רצח ולעוד כמה תחומים שממש לא יעניינו אותכם, אבל אני אספר לכם עליהם בכל זאת. ככה זה כשיש לי תסמונת אספרגר, והמחברת של הספר קראה הרבה מאוד ספרים, והכניסה לי כמה שיותר מאפיינים בעייתיים שיסבכו את ה... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-11 חודשים

זה הוא אימה. האם הוא מאיים? לא משהו. מה כן? הוא בעיקר מסקרן וזה מה שמושך לקריאה ספר של 991 עמודים (בעברית, באנגלית אפילו יותר). קינג התפרסם כסופר של ספרי אימה. בצדק. כשקראתי לראשונה בנערותי את הניצוץ, לא הורדתי את הרגליים מהמיטה שמא משהו יצוץ מלמטה ויאחז בהן. הפעם עשיתי כל מיני תנוע... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-3 חודשים

אבא שלי צמחוני אדוק. אמא שלי לקוחה קבועה בשווארמה חזן. אבא שלי ימני. אמא שלי שמאלנית. אבא שלי צופה בסרטי איכות בסינמטק. אמא שלי מזילה דמעה בטלנובלות. אבא שלי טיפוס של חורף. אמא שלי מעדיפה את הקיץ. אבא שלי אוהב לקרוא את אפלפלד ואת פול אוסטר ומורקמי. אמא שלי אוהבת את רם אורן ואת... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-5 חודשים

כמעט מכל ספר אפשר ללמוד משהו. מספר מטומטם למשל, אפשר ללמוד כמה עדיף לא להיות מטומטם, כי אז זה גורם לך להוציא ספרים מטומטמים ולכולם לחשוב שאתה מטומטם. מי רוצה להיחשב מטומטם? אם לא קראתם את הספר, סביר להניח שלא תבינו את הפסקה הקודמת, אבל זה לא חשוב. אני לא מבינה איך הגעתי לגיל 24... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-8 חודשים

מארק טוויין, האיש והציטוטים, מביא כאן מעשיה מכשפת על כמרים ומכשפות, אסטרולוגים ואמונות טפלות, ושטן אחד שמנצח על כל המקהלה הססגונית הזאת, כדי להוכיח לנו שהמין האנושי הוא לא כזה גרויס מעציעס. בציניות מושחזת ורהוטה, לעתים משעשעת ולעתים מזעזעת, הוא מרביץ בנו את תורת השטן, שמציגה ... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-10 חודשים

חברה, התאכזבתי. אחרי כל הסופרלטיבים שקראתי פה, ואחרי הציטוט של טום הנקס בגב הספר, שכותב: "בסך הכול זהו סיפור על בחור שהולך ללמוד באוניברסיטה והופך למרצה. אבל זה אחד הדברים המרתקים ביותר שנתקלתם בהם מעודכם." הרי זה רק ברור שיהיו לי ציפיות, ו..מה רבה הייתה אכזבתי, כשגיליתי שוילי... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-11 חודשים

**** ילדים, תתרחקו מכאן. אין כאן שום דבר בשבילכם. תחזרו לשחק בהארי פוטר שלכם, לנופף במטות קסמים ולחלום על מלחמה באדון אופל כזה או אחר שזומם להשתלט על העולם, או משהו. יש לכם צעצועים משלכם, בלי סוף. משחקי רעב, ערפדים וקוסמים, גיבורים-ילדים שמוצאים שער כלשהו לעולם אחר במעמקי איזה... המשך לקרוא

לפני 9 שנים

"לאמא חזר הסרטן" סימס לי אבי באמצע שיעור, "אני לא רוצה להפריע לך, זה לא דחוף". ככה, ללא שום הכנה מראש, למדתי שהסרטן תקף את אמי זו הפעם הרביעית. ברור שהתקשרתי מייד. "מתי היא נבדקה? ממתי אתם יודעים? זה באותו מקום?" יריתי שאלה אחרי שאלה. "אתמול היינו אצל הרופא. הוא אמר שהתוצאות של הסי-ט... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-3 חודשים

הדרך הלאה היא הולכת מסף הדלת למורד, הרחק מכאן היא מתמשכת ואם אוכל - איתה אצעד. אפסע בצעד קל וטוב עד כי אמצא נתיב רחב בו נפגשים שבילים לרוב והלאה - לא אדע עכשיו. *** אחרי שסיימתי לקרוא את ההוביט, קניתי בכנס עולמות את הטבעת האחת. היא הייתה יפה, איכותית, החריטות שלה היו נ... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-7 חודשים

אני אוהבת היסטוריה. אמרתי את זה כבר? ויש לי חיבה בלתי מוסברת לסרטים מצוירים מעולים. לכן, כששני הדברים האלה מתמזגים – אני המאושרת באדם. והם התמזגו, בסרט "מר פיבודי ושרמן". למרות השם המעאפן, זה סרט מגניב לחלוטין, על כלב בשם מר פיבודי וילד בשם שרמן שמפעילים מכונת זמן ומשוטטים בה ל... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-11 חודשים

פעם לקחתי את סבא וסבתא שלי לסרט. הם היו בערך בני שמונים אז. ההורים שלי ראו את האושפיזין בקולנוע וחשבו שאולי סבא וסבתא שלי יוכלו להינות מזה. אני עוד לא ראיתי ורציתי, לכן התנדבתי לקחת אותם. בסוף הסרט הם אמרו תודה ושנהנו, אבל אני בספק אם סבתא שלי באמת נהנתה. ישבתי לידה, וכל חמש דקו... המשך לקרוא

לפני 10 שנים ו-1 חודשים

לא קל להיות קלאסיקה, ולהיות קלאסיקה רוסית זה אפילו קשה פי כמה. כמה דיברו עלייך, בכמה רשימות הופעת. כמה שבחים! עשרות שנים של שבחים זה לא בא ברגל. ואז, עם השנים, פתאום באים כל מיני קוטלים חדשים, ומתחילים להגיד עלייך דברים שלא ייאמנו, שהזדקנת, שאתה כבר לא מה שהיית פעם, שאתה כבר לא רלו... המשך לקרוא

לפני 10 שנים ו-2 חודשים

אסור להכריח אנשים לקרוא ספרים. זו המסקנה העיקרית אליה הגעתי בעקבות קריאת הספר הזה, והיא צצה בראש שלי רק היום. התזמון הוא משונה - את "בעל זבוב" קראתי בפעם הראשונה כבר ב-2013. לפני כמה חודשים קראתי אותו שוב במסגרת שיעורי ספרות, ובכל זאת, לא סביר שהמסקנה הזאת תצוץ רק עכשיו. ומצד שני, כ... המשך לקרוא

לפני 10 שנים ו-3 חודשים

פעם אמרתי לאח שלי בצחוק, "אנחנו הילדים של חורף 2001." במשך כמה דקות צחקנו בלי יכולת להפסיק. וידענו שזה לא מצחיק בכלל. כי אנחנו היינו ילדי האינתיפאדה השנייה. היינו ילדים קטנים עם פרוץ השלום. מחבלים כיכבו בחלומות הילדות שלנו. אבנים ובקת"בים נזרקו על ההסעה לבית הספר. השכן ממול נ... המשך לקרוא

לפני 10 שנים ו-4 חודשים

קובץ הסיפורים הזה חשף אותי לאחת הדמויות החשובות ביותר של הספרות האמריקאית. יודורה ולטי (1909-2001) קנתה לה במרוצת השנים, עוד כשהייתה בין החיים, מעמד של יוצרת קלאסית. היא פרסמה ארבעה קבצי סיפורים (1941,1943,1949,1955), שתי נובלות ושלושה רומנים (האחרון, "בתו של אופטימיסט", זכה בפרס פוליצר ב1972), ... המשך לקרוא

לפני 10 שנים ו-4 חודשים

**** אנחנו ילדי הסנדוויץ' של ההיסטוריה. כשגדלנו, הטלוויזיה גרמה לנו להאמין שיום אחד נהיה מיליונרים וכוכבי קולנוע וכוכבי רוק, אבל לא נהיה, ואנחנו עדיין מעכלים את העובדה הזאת. כבר הפסדנו במלחמה השקופה הזאת. אנחנו עובדים בעבודות שאנחנו שונאים כדי שנוכל לקנות דברים שאנחנו לא צ... המשך לקרוא

לפני 10 שנים ו-6 חודשים