“בוקר טוב לכולם חוץ מג'ורג' ר.ר. מרטין, נגיע לזה תכף; זה יום ראשון דוחה באופן טיפוסי ואני כועסת מספיק בשביל ביקורת על "הקוסמים". "הקוסמים" הוא ספר פנטזיה מאת לב גרוסמן, ולצד היותו ספר עצמאי הוא גם מחווה, או ביקורת, איך שתרצו להסתכל על זה, על ז'אנר מסוים בספרות פנטסטית: ספרי מעבר, שבהם הגיבורים הם תושבי העולם שלנו, אבל עוברים במהלך הספר אל עולם אחר, קסום, מסובך, לפעמים בהתפוררות או תחת שליטה של כ”

“את האמת? לא ידעתי איך לאכול בדיוק את הספר הזה: ארץ דימיונית בשם פילורי שהסיפור שעומד מאחוריה מזכיר מאוד את נרניה והשוני היחיד הוא פחות או יותר בשמות, מקום מציאותי בשם ברייקבילס שהסיפור שעומד מאחוריו מזכיר מאוד את הוגוורטס והשוני היחיד הוא פחות או יותר בשמות (ובעוד כמה דברים, שעליהם אפרט בהמשך) שבו משחקים משחק בשם ולטרס (שהוא בעצם הקווידיץ' של ברייקבילס), איזה פרופסור אחד לשיקויים שלמרות שהוא פרופס”

“איזה לב גרוסמן, לב גרוסמן שלנו?? כלומר, לב גרוסמן של "הקוסמים"? זה שכתב ספר פנטזיה הו כה מתוחכם וציני שבו גם הפנטזיה לא מצליחה להוות אסקפיזם מהחיים האפורים הבנליים וחסרי המשמעות שלנו, כי היא עצמה גם בנלית ואפורה וחסרת משמעות? הוא זה שכתב את מעשיית הילדים החביבה והדידקטית הזאת?? איפה הקאצ', מה פיספסתי פה? *** אין להכחיש שהספר הזה כתוב היטב. יש בו קצת תחכום שבא לידי ביטוי במודעות העצמ”

“מי מאתנו לא חלם למצוא דלת מסתורית לעולם אחר, לקבל הזמנה לבית ספר לקוסמים או להיתקל במקרה בטבעת עוצמה? אני חלמתי על כל אלה בתשוקה ובאינטנסיביות, וכך גם קוונטין קולדווטר, נער מחונן מברוקלין שחולם על החברה של החבר הכי טוב שלו ומכיר כמעט בעל-פה את כל ספרי סדרת פילורי, סדרת פנטזיה המספרת על כמה אחים החיים באנגליה ומגלים ממלכה קסומה שניתן להגיע אליה דרך מעבר בשעון אורלוגין עתיק. קוונטין לא מרוצה מחייו ה”

“בוקר טוב לכולם חוץ מג'ורג' ר.ר. מרטין, נגיע לזה תכף; זה יום ראשון דוחה באופן טיפוסי ואני כועסת מספיק בשביל ביקורת על "הקוסמים". "הקוסמים" הוא ספר פנטזיה מאת לב גרוסמן, ולצד היותו ספר עצמאי הוא גם מחווה, או ביקורת, איך שתרצו להסתכל על זה, על ז'אנר מסוים בספרות פנטסטית: ספרי מעבר, שבהם הגיבורים הם תושבי העולם שלנו, אבל עוברים במהלך הספר אל עולם אחר, קסום, מסובך, לפעמים בהתפוררות או תחת שליטה של כ”

“את האמת? לא ידעתי איך לאכול בדיוק את הספר הזה: ארץ דימיונית בשם פילורי שהסיפור שעומד מאחוריה מזכיר מאוד את נרניה והשוני היחיד הוא פחות או יותר בשמות, מקום מציאותי בשם ברייקבילס שהסיפור שעומד מאחוריו מזכיר מאוד את הוגוורטס והשוני היחיד הוא פחות או יותר בשמות (ובעוד כמה דברים, שעליהם אפרט בהמשך) שבו משחקים משחק בשם ולטרס (שהוא בעצם הקווידיץ' של ברייקבילס), איזה פרופסור אחד לשיקויים שלמרות שהוא פרופס”

“איזה לב גרוסמן, לב גרוסמן שלנו?? כלומר, לב גרוסמן של "הקוסמים"? זה שכתב ספר פנטזיה הו כה מתוחכם וציני שבו גם הפנטזיה לא מצליחה להוות אסקפיזם מהחיים האפורים הבנליים וחסרי המשמעות שלנו, כי היא עצמה גם בנלית ואפורה וחסרת משמעות? הוא זה שכתב את מעשיית הילדים החביבה והדידקטית הזאת?? איפה הקאצ', מה פיספסתי פה? *** אין להכחיש שהספר הזה כתוב היטב. יש בו קצת תחכום שבא לידי ביטוי במודעות העצמ”

“מי מאתנו לא חלם למצוא דלת מסתורית לעולם אחר, לקבל הזמנה לבית ספר לקוסמים או להיתקל במקרה בטבעת עוצמה? אני חלמתי על כל אלה בתשוקה ובאינטנסיביות, וכך גם קוונטין קולדווטר, נער מחונן מברוקלין שחולם על החברה של החבר הכי טוב שלו ומכיר כמעט בעל-פה את כל ספרי סדרת פילורי, סדרת פנטזיה המספרת על כמה אחים החיים באנגליה ומגלים ממלכה קסומה שניתן להגיע אליה דרך מעבר בשעון אורלוגין עתיק. קוונטין לא מרוצה מחייו ה”