ביקורת ספרותית על הסרטאו הגדול מאת ז'ואאו גימראס רוזה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 באוגוסט, 2020
ע"י אודי


חוץ מפינת היצירה הנבחרת בסימניה, המקום הגרוע ביותר להימצא בו מול מילים הם הספרים של פאולו קואלו. ברצינות, לא הייתה לי שום בעיה פתולוגית עם הסופר הזה, הרי לא חסרים סופרים גרועים שהצליחו כל כך במקומותינו ו/או אצל הגויים (היי יובל אברמוביץ, היי הארלן קובן) עד שהוא אמר את הדברים הבאים: "היום סופרים רוצים להרשים סופרים אחרים. אחד הספרים שגרמו לנזק רב הוא 'יוליסס' של ג'יימס ג'ויס, שהוא רק סגנון. אין שם כלום. כשמפשיטים אותו, יוליסס הוא טיפש".

אדון קואלו לא קרא את יוליסס, או - והרבה יותר סביר להניח - שהוא ניסה, הציץ ונפגע, לא בגלל ש"יוליסס הוא טיפש" אלא כי קואלו טיפש. הרי מה אפשר לצפות מכותב שהצליח למכור 150 מיליון עותקים מספרו האלכימאי? ואם כמות שווה לאיכות אז את פרס נובל הבא נחלק לרם אורן. עצם היות ספר נגיש כל כך ורב מכר במידה כה היסטרית אומר שני דברים: או שהספר רדוד וחנפני כמו אביב גפן מודל 2020 , או שאתה ג'י קיי רולינג. אבל איפה הארי פוטר ואיפה הבחור ההוא שמחפש אוצר במדבר. אין כאן פרמטרים להשוואה.

'יוליסס' הוא ספר שלא רוצה להימכר ב-150 מיליון עותקים, הוא ספר שמעוניין בקוראים שמסוגלים להבין את מהותה של הספרות, של מי שיכול להבין מה פירוש להיות אדם במאה ה-20 . לא סתם בחר קואלו להיטפל אליו. קואלו לא מסוגל להבין ספרות. הספרים שלו הם צעצועים צבעוניים מפלסטיק במכונת הרמה בלונה הפארק. גם אני סופג לא פעם תגובות ציניות ומרירות על משיכתי לספרים מהסוג של 'יוליסס', המילה פלצן ויהיר משתבצות בהן כמו נגיף הקורונה במפגינים שמאלנים. אז תכינו את המקלדות כי קראתי עוד אחד כזה, "הסרטאו הגדול" שנחשב ל'יוליסס' של ברזיל.

אחחחחח ספרות דרום אמריקאית ואללי לספר הזה. מונולוג ארוך ארוך , או יותר נכון דו שיח במעמד צד אחד של קאובוי ברזילאי המגולל את חייו בערבות הסרטאו, חבל ארץ עצום ממדים בו שולטים חוקיים אכזריים, מקום שכדאי להגיע אליו חמוש כי "לחיות זה מסוכן מאוד". סיפוריו של הדובר ריובלדו מגוונים ומרתקים: הרפתקאות רוויות דם, סיפורי חניכה מרגשים, אהבת גברים ואהבת נשים, תיאורי נוף מדבריים (השוואה ל'ימי צקלג' לא תשמע מופרכת כל כך), הגיגים חכמים על החיים ("נערי, כל געגוע הוא סוג של זקנה"), והכי חשוב אהבה גדולה לספרות, לזו שהתכוון אליה האל. כל אלה ועוד בשפה מרסקת משלבים ושיניים, טבולה בהלחמי מילים ומשפטים ארוכים ומשונים, וזה כל כך יפה שבא לבכות.

27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
כמעט כמעט כמעט נפלתי שדודה בקסמן של מילותיך המפתות, אבל כשנזכרתי ב"יוליסס" ששכב כמה שנים על מדף בספרייתי ולא קראתי אותו ולסוף נשברתי ומכרתי אותו, הבנתי שלסרטאו הגדול אני לא מתקרבת.
גם לספרים של קואלו לא וגם לאלו של רם אורן. אמנם לא נתלת באילנות גבוהים במיוחד אבל גם לא מתפתה לספרים שטחיים ורדודים סטייל שני הנ"ל.
הסליחה אתך :(
אודי (לפני 5 שנים)
תודה תודה
עמיחי (לפני 5 שנים)
מצטרף לקודמיי -
נהניתי לקרוא. תודה.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים)
ביקורת שנהניתי לקרוא.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים)
לא השארת ברירה...
אודי (לפני 5 שנים)
תודה חברים :)
צב השעה (לפני 5 שנים)
ביקורת מקורית ושנונה. אהבתי.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים)
אהבתי מאוד את החלק הפוזיטיבי של הסקירה. בהחלט סיקרנת.
יש חשש כבד שאפילו אנסה לקרוא אותו :-)
את "יוליסס" אני דוחה לעיתוי הנכון, שיגיע מתישהו לאחר שאקרא את "אודיסיה" בתרגומו של טשרניחובסקי.
ענת (לפני 5 שנים)
עשית לי חשק מאוד גדול לקרוא.

מורי (לפני 5 שנים)
יופי של סקירה, שסוגרת חשבונות פה ושם.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ