למה זה הגברת לארקין, בסיפור "מסך של ירק", טורחת בלי הרף בעבודה קשה ובקדחתנות נואשת לעבד את גן ביתה, ואף על פי כן דומה שלא עיבוד וסדר היא מבקשת אלא גודש פרוע דווקא? מה מקווים אֵלִי ואלבּרט, זוג חירשים אילמים בסיפור "המפתח", לשמוע במפלי הניאגארה? מדוע מבקש האוּאַרד, מובטל מר נפש בימי השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית, בסיפור "פרחים למארג'וֹרי", להכחיד את הדמות האחת בעולמו שהיה יכול להיפתח אליה דווקא? אילו פנים מבקשת קלַייטי, עלמה מזדקנת במשפחה של מעורערים, לראות כשהיא מעיינת בפניהם של הנִקרים על דרכה? במבחר זה מתוך סיפוריה של יוּדוֹרה וֶלטי (1909-2001), הלקוח משני קובצי סיפוריה הראשונים (1941 ו-1943), נגללים סיפוריהם של אלה ואחרים, שעניינם ברקמת היחסים הפגומים שבין בני אדם.

הקורא הישראלי מתוודע כאן בפעם הראשונה ליצירתה של סופרת אמריקנית נודעת זו, ילידת מיסיסיפּי. בשנים 1936-1984 פרסמה וֶלְטִי עשרות סיפורים קצרים, שישה רומנים, קובץ שירים, אסופה מתוך מאמריה על יוצרים וכתיבה יוצרת, ואלבום תמונות שצילמה במשך חמישים שנה, בצירוף מאמר על מה שתרם ניסיונה בעיתונאות ובצילום לאמנות הסיפורת שלה. וֶלטי זכתה למוניטין, לפרסים יוקרתיים – ובהם פרס פוליצר על הרומן שלה "בתו של האופטימיסט", למועמדות למעמד של יוצרת לאומית, ולמקום באנתולוגיות מכובדות של שירה ופרוזה אמריקנית שנלמדות באוניברסיטאות.

יודורה ולטי

יודורה אליס ולטי (באנגלית: Eudora Alice Welty;‏ 13 באפריל 1909 – 23 ביולי 2001) הייתה סופרת אמריקאית שכתבה על הדרום האמריקאי. הרומן שלה The Optimist's Daughter זכה בפרס פוליצר ב-1973. לוולטי הוענקה מדליית החירות הנשיאותית, בין פרסים רבים אחרים. היא הייתה הסופרת הראשונה שעבודותיה פורסמו בעודה בחייה על יד... המשך לקרוא

שם הספר
הלב של פונדר