****
"האבולוציה היא אחד הדברים החכמים ביותר שברא אלוהים"
מאיר שלו
ייתכן שאי פעם הרהבתי עוז לחשוב שעשוייה להיות לי גינת בר כזאת, בוסתן אפוף קסם ובו אינספור עצים ופרחים, וצבים שועלים וקיפודים תועים ביניהם. אבל וואלה, לנוכח הקריאה בספר הזה, נראה שגם את הרעיון הזה מוטב שאגנ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
באיחור אופנתי, ובתחושת סיום מסלול ארוך כמעט כמו התואר שלי, אני סוף סוף מתיישבת לכתוב ביקורת על "לכל מקום אליו הרוח נושבת", שסיימתי סופסוף לקרוא אתמול.
מה אפשר לומר?
נו, ברצינות, מה באמת.
אתחיל בלומר - אם אין לכם מושג מה זה הספר הזה ועל מה אני מדברת ולמה יש כנפיים של דרקון על הכר... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
היי לכולם
זה מרגיש קצת מוזר, כנראה אין פה אף אחד שזוכר אותי מהתקופה שהייתי פעילה באתר. בכללי, רוב בני הגיל שלי כבר מזמן נטשו את האתר, בין אם באופן רשמי ובין אם לא.
איך שלא יהיה,יש משהו נוסטלגי בלשבת שוב ולכתוב ביקורת.
אגב, הכישורים שלי קצת חלודים בתחום, אז אני מקווה שאולי עדיין ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני מאוד אוהבת את נואל סטריטפילד וסדרת הנעליים. נעלי בלט הוא ספר מצוין שהצליח לעורר בי המון השראה, ללמד אותי הרבה ולהוליך אותי למחוזות רחוקים ומרתקים.
נעלי החלקה גם היה חביב, אם כי פחות, והשאר (תיאטרון, קרקס) הם לא משהו.
ואז, נשאר נעלי קולנוע.
שמצליח להיות האהוב עליי ביותר שלה, ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
את הספר הזה מצאתי באינסטגרם, בין הררי פאנארטים של אנשים שרוצים משמעות. חיפשתי אותו בשלב מסוים, מסקרנות. פתחתי את הפרק הראשון וקראתי. והוא סחף אותי הלאה איתו; נתן לי כיסא במופע, ואמר לי; תסתכלי.
זה ספר ששואל מה אם, ומספר איך נראים חיים של האחרים בתוך המציאות החלופית הזו. לכאורה ת... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש ספרים שהספרות הישראלית מתעקשת לתייג כזבל. בתור ילדה ספרייתית חשתי חובה קדושה לקרוא לא זבל, אבל מה לעשות שסדרות איכותיות תורגמו ברשלנות ולא זכו להגהה והודפסו בכרכים קטנים בפוטושופ צולע ו נ נ ט ש ו ב א מ צ ע ה ס ד ר ה ???
אני שונאת את ההוצאות הישראליות.
בכל מקרה, אצא מהארון עכ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
משפחה בוחרים?
וקיבוץ?
אם התשובה לשאלה הראשונה היא לא (לרוב, משום שהיום יש משפחות "חדשות") הרי התשובה לשאלה השניה כבר פחות חד-משמעית.
עתליה, כן, הסרט הידוע עם מיכל בת-אדם, היא בת קיבוץ הנסחפת לרומן שבני הקיבוץ לא רואים אותו בעין יפה. אלה הם שנות השבעים של המאה הקודמת ואז, כמו תמיד, ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אלפבה נולדה ירוקה כמו החטא (אולי צאצאית של אֶלְפִים, לוחשות הלשונות הרעות). לא היו לה חברים. לא היתה לה ילדוּת. היא היתה סקרנית ומגושמת וקשה-לחבב וכנה יותר משכדאי לה. היו לה חוש צדק מפותח, אחות נכה וחֲבֵרָה לא כל כך טיפשה כמו שהיא נראית ולא כל כך נחמדה כמו שהיא מנסה להיראות.
היא ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש אנשים שכמו נולדו לא מתאימים להלך על האדמה הזאת. נדמה שהם פשוט לא מצוידים דיים. לא מחוספסים מספיק. והם תמהוניים וצבעוניים והם יפים ובלתי נשכחים והם שבירים למגע.
הם מקסימים, בדרכם; אנחנו כותבים עליהם שירים, נובלות, ספרים. אנחנו הופכים אותם למיתוסים, מאדירים את זכרם. אבל לחיות ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אין על מגנס צ'ייס. הספר שהכי בטוח לפתוח איתו את השנה החדשה בטעם טוב, טעים ומתוק. מאחל לכולנו שנה טובה ומתוקה, ומלאה בספרים טובים שנאהב.
בקצרה על הספר - ספר שלישי בטרילוגייה שעוסקת באלים נורדיים, והרפתקאה מלאה באקשן ובהומור שעובר נער חביב בשם מגנס צ'ייס, שאי אפשר שלא להתחבר ל... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אף פעם לא סיימתי את הוגוורטס. אף פעם לא עזבתי באמת את הפלך. אף פעם לא נטשתי סופית את אבונלי, וחלק ממני עדיין מטפס על ערמות עצים בגרונד ברחוב פאל. אני משלמת דמי שכירות על דירה בירושלים אבל גרה כדיירת משנה גם באינגרי ובנרניה ובפרידיין ובסנקטפראקס ובנוֹחִיָּה, כמו גם במקומות ממשי... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשהייתי קטנה היתה לנו דלת בגינה, בקצה המרוחק, זה שליד המטע. לא היה עליה שלט שיתריע או יזמין ולא ידית ולא מקוש. דלת פשוטה. היא נפתחה לקראתנו בכל פעם שבאנו, שער אל עולם שהיה כל מה שהעולם שלנו, עמוק בסתר לבו, כל כך רצה להיות: צבעוני ומסחרר ומלא אפשרויות. אני הייתי פרטיזנית ונסיכה ומפ... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
יש לי חשק לכתוב ביקורת.
כרגיל, זה מבליח, ברגע, כמו חלוק שמושלך אל מים רדודים. זה האדוות. במחשבה שלי המילים מצטרפות למשפט, ואני מתאמצת להחזיק בו, לפני שיתפורר. אני סוחטת לימון במהירות לקערה של תפוחים. את החלק הזה אתם יכולים לנסות בבית.
כל לב הוא דלת
תודה לסנואו שהמליצה לי על ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
רק באמצע הספר הבנתי מה הוא הדבר שמפריע לי כל-כך להתקדם. זאת אומרת, היו הרבה דברים, אבל מהם עוד היה אפשר להתעלם (איכשהו), כמו למשל שמופע הסטנדאפ פשוט לא מצחיק. כאילו, לא מצחיק בקטע של ילד בגן מספר לילד האחר בדיחה והשני נורא צוחק כי זה גס וחהחהחהחהחהחהחהחה רק אל תספר למטפלת!!!!!<... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש סדרה אמריקאית שאני עוקבת אחריה, אמנם לא באדיקות אבל בעניין - "החיים עצמם" (This Is Us). אני אוהבת את הקונספט שמאחוריה - לחזור אל העבר בכל פרק ולחשוף את הדרמות הקטנות שמאחורי הסיפור המושלם שראינו בפלשבק הקודם. גם השחקנים לא רעים בכלל. בין היתר משחקת שם כריסי מץ, שחקנית וזמרת אמריקאי... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"ארי ודנטה" לא מושלם. רחוק מזה. הוא רומן התבגרות עם יותר מדי מילים, קצת ילדותי, קצת הרבה יומרני, קצת פחות מדי מקורקע.
וגם ארי ודנטה לא מושלמים. דנטה הוא אור וכנות ורגליים יחפות וארי הוא זוויות וכעס, ומִדְבָּר, וכוכבים. הם מבולבלים והם טועים והם מתמרדים והם עושים שטויות. ארי עושה ה... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני חושבת שכולנו יכולים להסכים על זה שספרי דיסטופיה לנוער זה נושא חרוש לגמרי שכבר איבד את כל הפואנטה שלו וצריך סופר עם כישרון ורעיון מטורף כדי שאולי - רק אולי - יוכל להיכתב ספר דיסטופיה לנוער שלא יקבל ישר את התגית "מועתק" ו"חרוש"
ובכן, גם ירח שבור לא מצליח לגמרי להתחמק מהתגית הז... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הוא נקרא בפשטות מכאיבה "הזדמנות אחרונה לראות", וזה בדיוק מה שהוא: מבט אחרון ביצורים על סף הכחדה. חיות שבעוד חמישים שנה, ייתכן ויהיה אפשר לראות אותן רק באנציקלופדיות.
אני לא חושבת עליהם לעתים קרובות, על דרקוני הקומודו, למורי האיי-איי, הקקפו, דולפיני הבאיג'י או היונים הוורודות מ... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
פרוזה היא לא הקטע שלי, אבל הספר הזה היה ממש נחמד בעיני.
הדבר שהכי אהבתי בספר היו הקטעים מה'ספרים' של סיימון סנואו, אני מתארת לעצמי שההשראה לאותן דמויות באה איכשהו מסדרת הארי פוטר.
אחד הדברים שרציתי שיקרו בספרים של הארי פוטר היה שמאלפוי יחזור למוטב לחלוטין ויתחבר לקבוצה של האר... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
גיליתי מה העניין עם ריינבואו ראוול. היא כותבת ספרים שהם חכמים ברגע נתון. כלומר, כשאני קוראת משפט אני מתפעלת ממנו עד מאוד. אני מתפעלת מהפרטים הקטנים ומהרמזים והשיחות החכמות. מהפער בין הכתוב למה שמובן ממנו. זה חכם.
אבל, במכלול הגדול (חוץ מקארי און, שהוא פלא גדול, והלוואי שהיא פשוט... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|