“אחרי שסיימתי לקרוא את "ירח שבור", הייתי חייבת לראות קצת "סיפורה של שפחה" כדי להירגע.
כן כן. קראתם נכון. ראיתי סדרה העוסקת בחברה תיאוקרטית, קיצונית וטוטליטרית אשר גיבורתה נאנסת כעניין שבשגרה כדי להפיג מהמתח שנוצר בעקבות קריאת ספר המשווק לבני נוער.
ייחודו של "ירח שבור" אינו האכזריות שבו, או העלילה הלא-מאוד סבוכה, אלא בקולו של המספר - סטנדיש. "חיים ומוות ביד הלשון" נאמר, וכך גם ספר זה קם ונופל על”