ביקורת ספרותית על אחרי הגשם מאת יצחק בן-נר
ספר בסדר

---

משפחה בוחרים?
וקיבוץ?
אם התשובה לשאלה הראשונה היא לא (לרוב, משום שהיום יש משפחות "חדשות") הרי התשובה לשאלה השניה כבר פחות חד-משמעית.
עתליה, כן, הסרט הידוע עם מיכל בת-אדם, היא בת קיבוץ הנסחפת לרומן שבני הקיבוץ לא רואים אותו בעין יפה. אלה הם שנות השבעים של המאה הקודמת ואז, כמו תמיד, בני הקיבוץ רואים הכל ושומעים הכל, כי כולם צריכים לאכול ומגיעים לחדר האוכל לאכול ובעיקר להחליף רשמים, או פשוט לרכל. האם ניתן להקיא החוצה בן קיבוץ, שלא הולך בתלם? האם התלם היחיד בקיבוץ הוא מה שהרוב רוצה? האם התנהגותו של היחיד, שאינה הולכת בתלם, אין לה מקום? במשך כל הסיפור הקצר עתליה "אורזת" מזוודה יותר ופחות דמיונית ומאיימת על עזיבה.
הסיפור השני עוסק בברגר, מנהיג קבוצת מחתרת בימיו העליזים של השלטון הבריטי. ברגר היה מנהיג נערץ, אבל אנחנו פוגשים אותו כשהוא מוברח מכלאו, מסתובב ביפו, מחפש אוכל ומגורים ואנחנו מלווים אותו באותו בוקר של בריחה כשכבר אין לו על מי להסתמך, מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא.
הסיפור השלישי, ששמו כשם הקובץ הקטן הזה, בלתי קריא ודומה לספרו כשהמלאכים באים, אף הוא בלתי קריא.
בסה"כ קריאה מעניינת, אף אם לא מרתקת, בשני הסיפורים הקצרים הראשונים.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על אחרי הגשם