ביקורת ספרותית על מרשעת - מחודש מאת גרגורי מגווייר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 באוקטובר, 2018
ע"י פַּפְּרִיקָה


אלפבה נולדה ירוקה כמו החטא (אולי צאצאית של אֶלְפִים, לוחשות הלשונות הרעות). לא היו לה חברים. לא היתה לה ילדוּת. היא היתה סקרנית ומגושמת וקשה-לחבב וכנה יותר משכדאי לה. היו לה חוש צדק מפותח, אחות נכה וחֲבֵרָה לא כל כך טיפשה כמו שהיא נראית ולא כל כך נחמדה כמו שהיא מנסה להיראות.
היא ראתה עוול. היא התקוממה, אבל עושי העוול היו חזקים יותר. היא הוכרעה במתקפה משולבת של יאוש וזעם ואשמה, נחבאה במשך שנים בחיקה המנחם של האלמוניות. ואז התחילה האגדה לצמוח. אז התחילו לקרוא לה בשמות. נשים משכו את ילדיהן בין קפלי הסינר כשחלפה בכפר... ובאיזשהו שלב היא שאלה את עצמה, בעצם, למה לא?
דינג דונג, המכשפה נולדה.

ממה עשוי רוע, זו בעצם השאלה.
יהיו שיגידו לכם שרוע הוא טירוף, הוא פסיכוזה, הוא מתרחש בפלנטה אחרת.
יהיו שיגידו לכם שרוע הוא האדישות, שאת הדם יש לבקש מידי הרוצחים ומידי השותקים גם יחד.
למיטב הבנתי, "מרשעת" טוען שלפעמים רוע הוא אידאליזם שנואש.
(אני מאמינה לו.)

אנשים (כולל אנשים חכמים מאוד) שונאים את "מרשעת", מפני שעל פניו הוא הנרטיב של הרעים; הסיפור על איך היתה להם ילדות קשה והילדים בגן משכו להם בשיער, ולכן בעצם החֶבְרָה אשמה שהם דקרו למוות תשעה אנשים ברחוב ופצעו ילדה בת ארבע.
זה לא מה שהוא אומר, בעיני. הוא לא מצדיק את הרוע של אלפבה - והוא לא מציג אותה כקרבן של הנסיבות, כדמות שהכל קרה לה והיא לא עשתה דבר. הוא מציג אותה באור מאוד מפוכח ולא סלחני (מי יעמוד בפני יפיו של האור) והוא מעורר מחשבה ואפל ומורכב ויפהפה וכולם צריכים לקרוא אותו. ולאהוב אותו גם.
(אני חיה באשליות ולא אכפת לי. אני עייפה מדי.)

ממה בעצם עשוי טוב?
מאידיאליזם שעדיין לא התייאש? (מסוכן מדי; השעון מתקתק)
מתחושת חובה? (אף פעם לא טרקת דלתות, דודה פולי?...)
מאידיאליזם מפוכח? (יש חיה כזאת?)

כל פעם שאני מאבדת פוקוס אני מתיישבת על המיטה שלי ומסתכלת מולי בארונות הספרים שלי, ומרגישה אוטומטית מעט טוב יותר. אלה אחד עשר מדפים וכל ספר בהם נבחר בפינצטה. וכל אחד מהם יקר לי נורא. ומרשעת הוא אחד מהם. התחלתי לכתוב עליו ביקורת אולי עשרים פעם, ובכל פעם לא שלחתי, כי היא לא היתה מושלמת, היא לא היתה ראויה לו. ועכשיו אני מרפה. מרשעת הוא ספר נפלא. אני כנראה לא אצליח לכתוב ביקורת שתרגיש נפלאה עד כדי כך. אז רק תדעו: הספר הזה חכם ומורכב פי כמה ממה שהוא נראה. הוא ציני וסלחן בה בעת, הוא נוגע ללב ויש בו דמויות מדהימות שלעולם לא תסלחו להן. אם המלצה שלי אומרת לכם משהו, תקראו אותו.
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני 4 חודשים)
המושלם הכי יפה הוא זה ה...לא מושלם. יפה כתבת.
רץ (לפני 4 חודשים)
נפלא - הביקורת המרפה, ואהבה הגדולה לספרים המנחמים.
פואנטה℗ (לפני 4 חודשים)
כן, נראה שפנית שמאלה לאקטואליה, במקום להמשיך ישר לוירטואליה -:)
גלית (לפני 4 חודשים)
אם כך התנצלותי העמוקה ערבבתי עם מישהי אחרת.
אבל הבנת את הרעיון אני מניחה - טעם וריח וזה.
Tobby (לפני 4 חודשים)
כתבת פשוט יפה פפר.
פַּפְּרִיקָה (לפני 4 חודשים)
כמה שעות שינה יהיו מועילות יותר :)
אני פשוט מופתעת, טולקין גאון בעיני ונראה לי שדווקא הזכרתי את זה לא מעט
גלית (לפני 4 חודשים)
הכל בסדר פפריקה? את צריכה היימליך?
פַּפְּרִיקָה (לפני 4 חודשים)
מה
גלית (לפני 4 חודשים)
ובכן, אם אני זוכרת נכון ,לא התלהבת משר הטבעות?
פַּפְּרִיקָה (לפני 4 חודשים)
רונדנית, לא ראיתי את המחזמר, אבל מוויקיפדיה אני מבינה שהוא שונה מעט מהספר, במיוחד בסופו.
דז'נייב, ידעתי שתזהה
פואנטה, אני מרגישה שאני מפספסת משהו - "גם"?
גלית, שמעתי אנשים אומרים את זה ובחיי שאני לא מבינה. אחד הספרים הכי קריאים ומרתקים שאני מכירה.
בייק, אל תדרכי על יבלות (חה, ספרת! אבן שושן הוא ממלכה משל עצמו)
האופה בתלתלים (לפני 4 חודשים)
שיואו את כזאת פואטית

אני אקרא אותו. אם כי זה מרחק ממש גדול מהמיטה שלי עד אליו.

*אחד עשר מדפים פלוס קטגוריה נוספת שלא מדברים עליה

אני מקשקשת. אני אלך. זה היה יפה. ביי.
גלית (לפני 4 חודשים)
נורא נורא שיעמם אותי .ואכזב
פואנטה℗ (לפני 4 חודשים)
אין, הדינג-דונג-בעצם-למה-לא הזה שלך הרס אותי.
גם בארץ אוז יש רודן עריץ הכופה את רצונו על התושבים?

נ.ב. אין מושלם. תקשיבי לדודה פואנטה.
דז'נייב האב (לפני 4 חודשים)
ביקורת נפלאה, נוסף לרשימת הקריאה.
אני לא יודע מה הוא הטוב המוחלט, אני רק יודע שהוא אוסף את הדם בכדים.
רונדנית (לפני 4 חודשים)
היי פפריקה הקיץ טיילנו עם הבנות בלונדון, על פאר שמעת, מפגשי נוער קורא וכו וכו' היינו בהצגה WICKED בהמלצתה.
ההצגה היתה מרהיבה ביופיה, שירים ותלבושות אבל ללא ההסבר המקדים של פאר, מי זו אלפבה איך נולדה וכו ההצגה היתה נראת אחרת לגמרי.
תודה על הסקירה.
חני (לפני 4 חודשים)
מומו מסכימה אתך לגבי פפר. . דרך אגב אין סיכוי שהייתי לוקחת ספר כזה ומעיפה בו מבט בגלל השם והכריכה. ששום דבר מרושע לא ייגע בי;(.
והסקירה שלך נפלאה לגבי הטוב והרע וההבחנות הדקות. ותקוות אסור אף פעם לאבד.
רויטל ק. (לפני 4 חודשים)
ראיתי אותו כמה פעמים בספריה (יש לו כריכה שקשה לפספס...) ולא עלה על דעתי לקרוא
ועכשיו כשאני רוצה - זו כבר לא אותה ספריה.
אז נכנס לרשימה, ומתישהו...
מוּמוּ (לפני 4 חודשים)
אוי את נפלאה.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
אם את אומרת...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ