ביקורת ספרותית על שיר לאיזי ברדלי מאת קריס בריי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 באוגוסט, 2015
ע"י בין השורות


לטובת הממהרים:
ספר מרגש ומטלטל המעורר אותנו לבחון את האמונות והספקות שמלווים אותנו, את מקומה של המשפחה בחיינו ואת מערכות היחסים עם אנשים החשובים לנו. מומלץ בחום!

ולמי שרוצה לדעת יותר:

משפחה מורמונית אדוקה חווה טרגדיה אשר מאיימת למוטט אותה.

איך יתמודדו בני המשפחה – האב איאן, בישוף שאמונתו אינה מוטלת בספק, האם קלייר, אשר חזרה בתשובה למען אהובה, ציפורה המתבגרת המאוהבת, אלמה הנער הספקן וחובב הכדורגל וג’ייקוב הצעיר שמאמין בניסים?

הסופרת מתארת בחמלה וברגישות – אשר אינה חפה מביקורתיות – את החיים בחברה המורמונית ובחברה דתית בכלל – הקהילה המחבקת והתומכת אך גם הממהרת לשפוט על כל התנהגות החורגת מהכללים, תחושת העליונות של המאמינים והמתח בין צרכי הקהילה לרווחת המשפחה.
דרך עיניהם של חמשת בני המשפחה נבחנות בספר דרכי התמודדות עם אובדן – אשמה, דבקות במצוות, אמונה בניסים, הטלת ספק ועוד.

*
"קל לו, המחשבות שלו נעות בכביש חד– סטרי, אין מקום למעגלי תנועה של ספק או לחישוב מסלול מחדש. ברגע שהתביית על משהו, הוא לא יזוז ממנו ימין ושמאל, וזו התכונה שהיא הכי אוהבת אצלו,זה מה שעושה אותו נאמן ואיתן כסלע".

איאן האב מוצג כדמות שהדרך מאוד ברורה לה “יש אמת אחת, יש דרך אחת, ואיאן צועד בה”. לי היה קל יותר להתחבר לדמותה המורכבת של קלייר, אם המשפחה – אישה חילונית אשר מקבלת על עצמה את הדת המורמונית בשל אהבתה לאיאן. דווקא תכונותיו אשר קסמו לה בעבר הן אלה שיקשו עליה את ההתמודדות לאחר הטרגדיה.

האם נותר מרחב לכאוב ולהתעצב במקום בו יש תשובה מן המוכן לכל מצב?

איאן, אשר רואה את החיים כמבחן סיבולת מתמשך בדומה לחלוצים המורמונים, מאמין שהדרך הנכונה היא פשוט להמשיך הלאה. את הגמול הוא יקבל בעולם הבא. קלייר בנויה אחרת. היא כואבת ואכולת ספקות. זה מקום שאיאן אינו מסוגל להבין ולהכיל.

*
"ג‘ייקוב חושב על הסיפור של הארנבת ועל מה שאבא אמר במכונית על מענה לתפילות. חבל שאין סיפורים שהתשובה בהם היא לא. חבל שאין סיפורים שבהם ילדים מתפללים על ארנבות שהלכו לאיבוד ואף פעם לא חזרו ואז אנשים יתרגלו לעניין וידעו מה לעשות הלאה: הוא לא יודע".

ג’ייקוב בן שבע והאמונה שלו גדולה “יותר מזרע חרדל; היא גדולה לפחות כמו סוכריית טופי, אם לא יותר”. ויש לו דרך להשיב את המצב לקדמותו. הוא שמע סיפורים רבים על ניסים והתגלויות ונס אחד אפילו קרה לו ממש בימים האחרונים. ג’ייקוב יתעמת לראשונה עם מגבלות אמונתו ועם המקום בו סיפורי הניסים פוגשים את המציאות.

כל אחד מבני המשפחה יעבור כברת דרך ויצטרף לאחרים ברגע שיא מרגש שיש בו מן הנס או שהוא צירוף מקרים יוצא דופן – הכול בעיניי המתבונן.

*
קראתי את הספר כמעט ללא הפסקות. הוא כתוב היטב, יוצר חיבור רגשי מיידי ורצון לדעת עוד. כל אחת מהדמויות הזכירה לי חלקים מעצמי בתקופות שונות של חיי. למרות הנושא הקשה היו לא מעט קטעים שהעלו חיוך על פני. קטעים אחרים הזכירו לי שאותם טיפוסים של אנשים אפשר למצוא הן אצל המורמונים והן מאחורי הדלת ממול בכל שכונת מגורים ולא חשוב מאיזו עדה.

זהו ספר ביכורים מלא יופי וכאב של הסופרת האנגלייה, קריס בריי, שעזבה את הדת המורמונית בראשית שנות השלושים לחייה. על התרגום המשובח חתום שי סנדיק אשר גילה יצירתיות רבה בתרגום הנחיות הצניעות המורמוניות לעברית.

ספר מרגש ומטלטל המעורר אותנו לבחון את האמונות והספקות שמלווים אותנו, את מקומה של המשפחה בחיינו ואת מערכות היחסים עם אנשים החשובים לנו.

לעוד המלצות שלי http://saloona.co.il/shlomite/
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קוראת ספרים - שלומית ליקה (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ביקורת יפה



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ