ביקורת ספרותית על סוס אחד נכנס לבר - פרס מאן בוקר הבינלאומי 2017 מאת דויד גרוסמן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 27 במרץ, 2015
ע"י בין השורות


״ערב טוב, ערב טוב, ער–ב טוב קיסרי–ה!!!
הבמה עדיין ריקה. הצעקה מהדהדת מאחורי הקלעים. היושבים באולם משתתקים אט אט ומחייכים בציפייה. איש דל גוף, נמוך וממושקף, מעופף לבמה מדלת צדדית כאילו הושלך משם או נבעט״...

כך נפתח הספר החדש של גרוסמן אשר זורק אותנו היישר אל הופעתו של הסטנדאפיסט דובלה ג׳י במרתף בנתניה, הופעה שתימשך לכל אורכו של הסיפור.
הקהל, שהגיע לצחוק ולהתבדר, זוכה לקבל מופע מסוג אחר לגמרי – ככל שההופעה מתקדמת, נוטש דובלה את הבדיחות לטובת סיפור חייו הקשה וחשבון נפש אותו הוא עורך מול הקהל המשתומם.

בין הצופים יושב גם אבישי לזר, המספר, חבר ילדות ושופט בדימוס, אשר הוזמן על ידי דובלה להופעה אחרי למעלה מארבעים שנות נתק:

“היה פתאום משהו בקול שלו. כמעט תחינה. ייאוש של בקשה אחרונה.
[...]
אני רוצה, הוא פלט, שתסתכל עלי. שתראה אותי טוב טוב, ואחרי זה שתגיד לי.
להגיד מה?
מה ראית״. (עמ׳ 33)

גרוסמן בוחר בסיפור מסגרת של הופעת סטנדאפ ויוצר סיפור רציף ללא חלוקה לפרקים אשר מרגיש כמו על רכבת הרים ששועטת קדימה. אין רגע לנשום. הוא בורא בהצלחה מופע בידורי על בדיחותיו והניואנסים הקטנים של האמן, ומאפשר לקורא להצטרף לקהל ויחד איתו לחוות את קשת הרגשות נוכח התהפוכות על הבמה.

לדובלה יש סיפור חיים לא קל. לא ברור אם התכוון לחלוק אותו עם הקהל או שנסחף לשם מבלי שכיוון לכך – הוא מופתע למצוא בקהל מישהי מתקופת ילדותו. יתכן שנוכחותה משפיעה על מהלך ההופעה ויתכן שיום הולדתו ה 57, שחל בדיוק היום, תורם אף הוא את חלקו.

ואט אט הגבולות מיטשטשים, בדיחה – קטע אוטוביוגרפי – הלקאה עצמית – וחוזר חלילה.
הצחוק והעצב הולכים ומתערבבים.
מתי מחייכים? מתי משתתפים בצער? ומהם הנושאים שראוי לצחוק עליהם?
גם השופט ששוכנע להגיע להופעה, לא בטוח מה מצופה ממנו.

דובלה שעומד חשוף מול הקהל, זקוק לאהבתו ולאישור שלו והולך כל המופע על חבל דק שבין הרצון לרצות לבין הרצון להיחשף ולעמוד מול בית הדין של הקהל ובראשו חבר ילדותו, השופט.

וככל שהוא מתערטל נפשית האולם הולך ומתרוקן, קצת כמו בחיים ונשארים הבודדים שיכולים להישיר מבט ולהכיל את המטען. ואולי בכך לאפשר לדובלה ריפוי.

הספר מציע את ההומור ככלי להתמודדות ולנחמה, כאתנחתא קומית מול אתגרי החיים. יחד עם זאת, ברגעים מסוימים, השימוש בבדיחות לצד הסיפור הקשה מעצימה אותו עד שכמעט אי אפשר לשאת זאת, נקודה שבולטת במיוחד ברגע שיא בעלילה כשהבדיחות משמשות הסחת דעת עבור דובלה הילד שנמצא בסיטואציה איומה.

הבחירה בהופעת הסטנדאפ כרקע, מקורית ומחזיקה יפה את הסיפור אשר נקרא בנשימה אחת.

ובמשפט וקצת: גרוסמן יוצר בהצלחה סטנדאפ דחוס, מלא הומור ועצב, רכבת הרים רגשית ששומרת על מתח גבוה לכל אורך המופע. סליחה, הספר.

לקרוא, בטח לקרוא!
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ספר מופתי.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ