היׁה היו פעם, בשנת 1920, אי שם בארץ רחוקה, קפואה גם דוממת, אלסקה שמה, זוג אנשים.
מייבל האישה וג'ק האיש שלה. שניהם בגיל העמידה, נשואים היו שנים רבות וחשוכי הילדים אותם חלמו כל השנים.
הם הגיעו לחיות בחווה המרוחקת, בערבות אלסקה, שם ביקשו למצוא לנפשם העצובה בדידות, הרחק מסביבת והמולת האנשים והילדים המוכרת בביתם שבארה"ב. הם חיפשו לנפשם שלווה שקטה. אך מצאו עצמם מתבודדים ומתרחקים יותר ויותר גם זה מזו ש

ספר רב קסם על כמיהה לילד.ה, על כאב ואהבה. ספר על חושך ואור, גם במובנם הפיזי אבל בעיקר הנפשי. ספר שדוק של עצב משוך עליו, אך גם ספר שמח ומלא תקווה. מסוג הספרים שצריך פשוט להיסחף בקריאתם, להתענג ותו לא.

1920 - מייבל וג'ק הם זוג חשוך ילדים שאיבדו עשר שנים לפני כן את ילדם בלידה שקטה. הם עוברים מפנסילבניה לאלסקה הנידחת והשוממה, כדי להימלט מהתלחששויות הרכילות ומהרחמים המרומזים בסביבתם. אלסקה, כידוע, א

באמצע המאה התשע-עשרה בעקבות מלחמת קרים שקעה רוסיה בחובות. לאור זאת החליט הצאר אלכסנדר השני, בשנת 1867, להיפטר מחבל הארץ המזרחי ביותר של רוסיה – אלסקה - לטובת מדינת ארה"ב, וזאת תמורת סכום של 7.2 מיליון דולר של אותם ימים.

השנה היא 1920, והזוג ג'ק ומייבל, זוג מבוגר וחשוך ילדים מחליטים לעבור, בהחלטה שהיא ספק בריחה ספק הגשמת חלום, מהאזור החמים והנוח של ארה"ב לבקתה מבודדת באזור הפראי של אלסקה. על הז

א-ל-ס-ק-ה... השנה 1920...קרררררררררררר....

נוף לבן וצחור, דממה.... שששששש...

הקרקע מצופה כמרקם של שמנת סמיכה, צחורה ואיתנה על גבי עוגת שוקולד... אין זאטוטים משחקים, שקט של חשכה עם ימים קצרים, ואור קלוש המלטף את רכסי ההרים כגבעות על עוגה. כל צעד של אדם, או חיה טורפת שחורצת בשלג נשמע למרחוק.

למרות שיש לנוף הצפוני של כדור הארץ את היופי שלו, אני לא הייתי חיה שם. בטוח היו מאשפזים אותי בגל

אני חיילת משוחררת. נושמת מלוא ריאותיי את העולם הגדול.
פורסת מפות. פניי לאן?
הודו? תאילנד? אוסטרליה? דרום אמריקה? No
אלסקה? Yeeeeees!
אלסקה מקדמת את פניי בנשיקת כפור ומחבקת אותי בזרועותיה הפראיות.
בבוקר הראשון, ממש ליד הבקתה, אני פוגשת סנאי – "נשנוש דובים" בפי מקומיים...

רגליי מתקרבות לקצה הגג. אני מביטה למטה ופחד מתחיל לדגדג בלחיים.
השלג זוהר ומנצנץ, הוא קורא לי לבוא.
אני מתחילה לצחקק

ספר קסום ויפה, המבוסס על סיפור אגדה דומה, שזור כולו בעצב מאופק, מתחילתו ועד סופו. מתחילת הסיפור ישנה הרגשה שהסוף יהיה עצוב ומר, אך בכל זאת הספר מרתק וסוחף. תיאורי הטבע, הנוף, בעלי החיים ועונות השנה של אלסקה כה יפים וחיים, עד שהרגשתי בעת הקריאה כמעט באופן מוחשי ואמיתי את הקור והשלג, כאילו שהייתי בעצמי שם.

קסם של ספר, מזכיר לי אגדות שקראתי בילדותי. העלילה מתרחשת בשנת 1920 באלסקה הרחוקה הקרה והמושלגת. בקתה ליד היער אפוף המסתורין הטומן בין עציו הסבוכים שלל חיות בר ,שועלים, גרגרנים זאבים ועוד ו- זוג מבוגרים ג'ק ומייבל חשוכי ילדים שבחרו להגיע למקום כדי להקים משק משלהם. חייהם קשים למדי ואפרוריים ,לילות חורף ארוכים וחשוכים ושעות אור קצרות ,תנאי מזג האוויר אינם מאירים להם פנים .
ג'ק עובד קשה כדי לקי