ביקורת ספרותית על הזר - שיבה לטיפזה - ספריה לעם #319 מאת אלבר קאמי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 בפברואר, 2015
ע"י Voomer


באחת משעות הלילה המאוחרות והנעימות של היום השלישי של השבוע הקודם, בלווית בקבוק בירה קר בידי השמאלית, ניגשתי לחטט ולהפוך בין מדפי הספרים, שם, לאחר השתהות קלה וחיכוך דעת, נעצרתי והעמדתי מחשבתי במקום מושבם של כתבי קאמי.

את ׳הזר׳ של קאמי קראתי יותר מפעם אחת, במספר שונה ומגוון של הזדמנויות שנזדמנו לי בנקודות ובצמתים לאורכן של השנים האחרונות. את קאמי אני אוהב אהבה גדולה, מעריכו הערכה רבה וכבדה ובעניין כתביו, משמעותם עבורי מרחיקת לכת. נידון כאן אדם שהוא אינו אלא אחד מהמופלאים ומהמכוננים שבאישים של מאה השנים האחרונות. איש יוצא דופן בערכיו ובחוכמתו, בתבונתו ובצניעותו.

אלבר קאמי, הילד החכם, מוכה העוני היתמות והרזון באלג׳יריה הקשה של 1913. אלבר הקטן שצמח וגדל טפח וטפחיים, והתרחב עד אלפיים בצילה של אמו, זו המצויה על התפר שבין האילמות לחירשות. אלבר שהצליח - לא בלא עזרתו של המורה מבית ספרו שהושיע אותו ממעגלו האכזר והמנוכר של העוני - להפוך לאחד מעמודי התווך המוסריים שהתהלכו בינינו, כזה שרוחו עודנה מסעירה ומנענעת עצים רדומים ויבשים בדרכנו ומאירה צמתים אפלים במסעותינו. קאמי שהיה מדליק בכישרון ובטוב לב בפינתו החשוכה, בלחש, את מקטרתו, ומאיר עמה באורו של הצדק, את נפשם התועה והמפוזרת של האובדים והאבודים.

'הזר', רומנו הראשון של אלבר קאמי, הוא למעשה סיפורו האפור המרתק והמבריק של מרסו, הפקיד הקר והמנוכר, שמתהלך בחוסר שייכות מופגנת ברחובותיה של אלג'יר החמה והמאובקת. מרסו, שביטויי רגש זרים לו, גילויי עניין חיבתיים לא מוכרים לו וההתפעלות וההתלהבות אינן מנת חלקו. האבסורד נושם ונושף ממנו ודרכו, נוכח בכל דרכיו ומניעו הנה והנה כבובת צללים חשוכה, חסרת מעש, באגם שומם רחב-ידיים. סיפורו, התפתחותו והתפתחותה של דעתו מסופרים באופן שהוא לא פחות מוירטואוזי.

זוהי פסגה ספרותית אמיתית, מופת של דעת וחכמה, של כישרון סיפורי ועומק אינטלקטואלי, של יאוש וחולשה, של אדישות ותקווה. מן המיטב הגבוה ומפעיל הדעת שהוציאה אמנות המאה העשרים מבין מחלצותיה.

ובאשר לי, לא הספקתי להניח את בקבוק הבירה שלי על שולחני, ובטרם עלות השחר, נגמע תכף חצי מסיפורו של מרסו בדרכו הארוכה אל תוך לועי. הבוקר כבר עלה, מרסו רצח, נשפט ותהה, וידי השמאלית בעינה נותרה.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת נהדרת.
נתי ק. (לפני 4 שנים)
יופי של ביקורת, תודה!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ