ביקורת ספרותית על הזר - שיבה לטיפזה - ספריה לעם #319 מאת אלבר קאמי

---

תמיד הרגשתי כמוהו, זר, כן, תמיד, מין עב"ם, מנותק ובוהה, מסתובב בעולם מתבונן מחוץ למציאות, לא מבין, שום דבר לא נוגע לי באמת, חשתי בודד בתחושה הזאת, עד שקראתי את הזר של אלבר קאמי הנפלא, ספר שנחשב לאחת מיצירות המופת, אז כנראה שהזרות הזאת נוגעת לרבים וטובים, אבל צרת רבים לא מנחמת אותי, אולי קצת, אולי יותר מקצת, טוב, קצת מנחמת, מודה.
היום, הזרות הזאת צריכה להיפסק, המציאות קוראת לי לשוב, כי אני מבין שאני לא מיוחד, לא מרכז העולם, לא רוצה להישאר מאחור.
הספר הזה מתאר אותי במאבקי ובמאבק של רבים על שפיותינו, על הצורך בשחרור מכבלי ההזנחה ארוכת השנים, הגיע הזמן לומר למציאות, כמו שהיא, שלום.

» ביקורות נוספות של אילסוס
» ביקורות נוספות על הזר - שיבה לטיפזה - ספריה לעם #319