ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 ביולי, 2023
ע"י בנצי גורן
ע"י בנצי גורן
ספרו של אלבר קאמי "הזר" הוא הספר השני ברצף שאני קורא על חריגים בחברה. באמת שלא התכוונתי לכך, פשוט כך יצא.
זהו סיפורו של מרסו, בחור צרפתי החי באלג'יר ועובד כפקיד. קאמי מתאר את מרסו כאדם חסר רגשות לחלוטין והדבר בא לידי ביטוי בכמה מקרים. אימו הולכת לעולמה ומרסו נוסע ללוות אותה בדרכה האחרונה, אך הדבר אינו סוחט ממנו כל תגובה רגשית ועל פי תיאורו של קאמי הוא נמצא בתוך האירוע הזה כאאוטסיידר לכל דבר וענין. מרסו מנהל מערכת יחסים אינטימית עם מארי וכשהיא מציעה לו נישואין ושואלת האם הוא אוהב אותה, הוא משיב בכנות שאין בליבו אהבה אך מסכים להינשא לה. בהמשך יורה מרסו למוות באדם על חוף הים, אך גם מעשה זה משאיר אותו אדיש למדי.
אין לי ספק כי קאמי רצה להעלות כאן את השאלה הפילוסופית לגבי משמעות החיים: האם אנו יכולים לחיות כך כאשר אנו בניתוק רגשי כל כך גדול מכל מה שסובב אותנו?
בחלקו השני של הספר עומד משפטו של מרסו בפני חבר מושבעים, אך נראה כי הוא אינו עומד לדין רק על הרצח שביצע, אלא גם ואולי בעקר על תכונות אופיו, על מי שהוא בכלל ועל תדמיתו. כאן עולה שאלה פילוסופית נוספת: כיצד אנו צריכים לשפוט בן אדם וכיצד החברה צריכה לקבל ולהתייחס לחריגים. ואולי רצה כאן קאמי להביע ביקורת חברתית?
כתיבתו של קאמי היא פשוטה, ישירה, אינה מעמיסה בפרטים אשר אינם תורמים לעלילה ובעקר מעוררת מחשבות.
תוך כדי קריאה הזכיר לי הספר הזה שני ספרים מצויינים אחרים. יש משהו משותף למרסו ולסטונר של ג'ון וויליאמס לפחות בצורת התנהלותם בחיים, אם כי סטונר לא היה חסר רגשות ברמה של מרסו. החלק השני של הספר העוסק במשפט ובהמתנה לגזר דין המוות שאותו קבע בית המשפט, הזכירה לי את ספרו המופתי של ויקטור הוגו "יומו האחרון של נידון למוות". סטונר נכתב שנים אחרי שקאמי כבר היה בעולם שכולו טוב, אך בהחלט סביר כי קאמי קרא את ויקטור הוגו ואולי גם הושפע.
ספר קצר, נפלא ומעורר הרבה מחשבות.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה מוריה.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה, בנצי. שמחה שקראת וסיכמת נפלא את אחת הקלאסיקות האהובות עלי.
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה אירית.
|
|
אירית פריד
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
יוופי של סקירה .
תודה. |
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה מושמוש, תודה חני.
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ארנון איזה קטע, לא ידעתי
שהשיר של הקיור לקוח מהסיפור. תודה |
|
חני
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
איזה כיף שקראת. וכמובן סקירה יפהיפיה.
אוהבת את הענייניות והתמציתיות שבסקירתך. מאוד אוהבת את הספר והעלילה, היא מיוחדת כי מי מאיתנו לא מתנתק מעצמו לפעמים. אבל היו עוד דברים מסביב שהשפיעו על מרסו כמו העובדה שתמיד הרגיש זר בגלל הקוליונאליזים הצרפתי על אלג'יר. ובאמת הדבר המצחיק שהוא לא נשפט על הרצח אלא על כך שלא בכה בהלווית אמו.ותודה שהזכרת את הוגו מזמן רציתי לקרוא אותו. |
|
מושמוש
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה. אבל
כמו מורי.
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה roeilamar.
אהבתי :)
|
|
roeilamar
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
כל קיץ מחדש אני נזכר בכך שמרסו הרג בן אדם "בגלל השמש" ומבין אותו יותר ויותר
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה מורי.
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אצלי קיבל שלושה כוכבים. קשה להרשים אותי.
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה לימור, קראתי על הזרם אך טרם הגעתי לסארטר. גם זה יגיע.
|
|
לימור
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
הסופר הזה משתייך לזרם האקזיטנציאליזם (האדם לבדו "קיים בשביל עצמו", נולד אל תוך מצב נתון אשר נכפה עליו, ניזרק אל תוך עולם חסר משמעות ואבסורדי ) ואולי זה יכול להסביר את סגנון הכתיבה...
לא קראתי את הספר הזה עדיין, אבל קראתי את סארטר שגם הוא אחד מהמרכזיים בזרם. תודה על ההמלצה. |
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה ארנון, השכלתי.
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה סקואט.
|
|
arnon
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
השיר "killing an arab" של the cure נכתב על השיר הזה.
בזכור הקיור קראתי את הספר הזה לפני איזה שלושים שנה.
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
למדתי עליו. היה מעניין מאוד.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת