ביקורת ספרותית על הזר - שיבה לטיפזה - ספריה לעם #319 מאת אלבר קאמי
הביקורת נכתבה ביום שישי, 8 בדצמבר, 2017
ע"י אירית


ממרחק השנים, שבעים ושש לערך, "הזר" של אלבר קאמי הספיק כבר לצבור שכבת עור עבה, מחוטטת ומגוידת, בדומה לשכבות ארכיאולוגיות שמספרות את סיפורן של עידנים רבי תהפוכות, בכל המובנים, ולא רק משום שהוא עצמו, הסופר, היה מן הבולטים שבין הוגי הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, שכבר אבד עליהם הכלח, אלו שדבקו בגישה לפיה "הפילוסופיה הקיומית" מתחילה באדם הפרטי, החי, המרגיש והפועל, (כדוגמת שופנהאואר, ניטשה, קירקגור, סארטר דוסטויבסקי ועוד...) שהרי רק העובדה הזו לכשעצמה דורשת הבנה והתייחסות מיוחדת, אני מתכוונת גם למרחק התהומי, מרחק שנות אור כמעט, שמפריד בינינו לבין תפיסות החיים שהתקיימו בעבר ...
אז מה הפלא שנדרשה כאן מלאכת קילוף לגמרי לא פשוטה ...ולו על מנת להיכנס להלך רוח אחר, להתכוונות אחרת, בתקווה להבין את ההוויה אליה כיוון הסופר, ולנסות לרדת אל ה"אין" המוחלט. שאין בו עבר ואין בו עתיד אלא רק הווה, ומה שבטוח הוא המוות .

בררררר.......

בנובלה הזו, כותב קאמי על עיקרי הנושאים המעסיקים את "הפילוסופיה הקיומית" -
בדידות,
חיים ללא משמעות ותכלית,
ייאוש,
ואבסורד,
בקיצור על היחלשותם של האמיתות האבסולוטיות המוביל רבים לתחושה של ניכור.

וואו . שמח לא היה שם ....

פקיד צרפתי החי באלג'יריה– מרסו- מעביר את חייו באדישות גמורה, אפילו בהלוויית אמו הוא אינו מביע רגש וגם כשהוא הורג כבדרך אגב ערבי שאינו מכיר ללא כל סיבה . התמודדותו במחצית השנייה היא עם חטאו הגדול ביותר– חטא האדישות .
בשנת 1957 זכה קאמי בפרס נובל לספרות. ומרצ'לו מסטרויאני הנהדר כיכב בסרט שעובד על פי היצירה הזו .

מים רבים זרמו בנהר מאז, וזו כבר הפעם השנייה שאני מנסה ממרחק הזמן לגעת בשורש הבדידות והניכור האנושיים אליבא דה קאמי, ובמילים אחרות בקיום שעליו הוא כותב - שאין בו תכלית ...

סארטר טען שאקזיסטנציאליזם הוא הרעיון כי "הקיום קודם למהות". (ולא כפי שסברו לפני כן, שהמשמעות היא תנאי הכרחי לחיים ). כלומר, אדם הוא קודם כל קיים, ורק אחר כך בעל משמעות. .

כסוגה ספרותית התפיסה הזו או הזרם הזה סיים את תפקידו עם מות יוצריו והוגיו הבולטים בשנות השישים והשבעים ...למרות שעל בסיס אותם העקרונות יצרו תחום שנקרא פסיכולוגיה קיומית שמטרתה העיקרית לסייע לאדם למצוא משמעות בחייו .

אומרים שזה ספר חובה , אז מי אני .....?!

ולתומי ממש ברגעים אלו אני ממלמלת ש...האופן שבו אנחנו מבינים את רכיבי החיים, והאופן שבו אנחנו חושבים על טבע האדם השתנה עם השנים לגמרי, אבל מה שלא השתנה זה הצורך, ואתו גם הקושי להבין מה היא האמת...לצאת ממערה אחת ולגלות את האמת החדשה, ולהבין שאנחנו נמצאים אולי במערה אחרת עד לגילוי הבא...וזה אולי הדבר המרתק ביותר בתפיסת כל החיים האלו ...

29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
asheriko (לפני שנה ו-3 חודשים)
יפה מאוד.
בשבילי קאמי הוא עוד אחד מהסופרים הללו שמוערכים יתר על המידה, באותה קטגוריה כמו קפקא. עוד ברשימת הטרחנים: איזק באבל, הנרי מילר ( חוג הסרטן).
יפעת (לפני שנה ו-3 חודשים)
הגדרת בדיוק למה לא אהבתי את הספר.
אור (לפני שנה ו-3 חודשים)
אני חושב שבאופן כללי אנחנו לא חיים בעידן של הוגי דעות, או לפחות תמיד נוטים להעריך אותם יותר רק בראי ההיסטוריה.

אני בכל מקרה, מאוד מתחבר לתפיסה,

אז אולי עוד לא אבד עליה הכלח :)
חני (לפני שנה ו-3 חודשים)
נשמע כמו ספר שאוהב בימים מסויימים .חורף, כבדות והתפלספות ברומו של עולם.
כתבת את קאמי הדגול כפי שרק את יודעת.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה.
אירית (לפני שנה ו-3 חודשים)
ותודה רבה לכל המגיבים .
תמיד נרגשת לקרוא את התגובות וההתייחסות .
סוף שבוע נעים לכולכם .
אירית (לפני שנה ו-3 חודשים)
תאיר,
לא בטוח שהבנתי אותך,
לא בטוח שהבנת אותי ,
ולא בטוח שאנחנו מפרשים את הדברים באותו האופן
ובכל זאת טבעי לחלוק אחד על דבריו של השני,
והטעמים לעולם יישארו מגוונים...
וטוב שכך .
תודה לך וערב טוב .
תאיר בן יוסף (לפני שנה ו-3 חודשים)
את כותבת יפה אך אני חולק עלייך.
מבחינתי זה אחד הספרים החשובים שקראתי ושהשפיעו עליי.
והכי פחות הבנתי אותך בפסקה האחרונה. למי את מתכוונת כשאת אומרת "אנחנו"? כשני שליש מהעולם, ו70-80 אחוזים בישראל, עדיין מאמינים בקיומו של אלוהים או כל ישות רוחנית אחרת, אשר שולטת על גורלם. למרות שהעניין הופרך מבחינה פילוסופית, מוסרית ומדעית. אז איך את חושבת שעבר זמנו של האקזיסטנציאליזם, כשרוב האנשים עדיין חושבים שקיומם הוא "שליחות" במינימום ו"מתנה עלי אדמות" במקסימום, והם עדיין לא מוכנים לעסוק בחיבור וחיסור, אז בטח שלא בכפל וחילוק?
לכן, לעניות דעתי, הספר יהיה רלוונטי עוד כ100-200 שנים.
ערב טוב.
רץ (לפני שנה ו-3 חודשים)
אירית - ביקורת מצויינת לאופן שבו ספרות מבטאת גישה פילוספית, אהבתי את ההשוואה בין קאמי לסארטר, אם כן מה יש לנו כעת?
אירית (לפני שנה ו-3 חודשים)
בוב ,
רק כרגע שמתי לב שהספר הזה צוין ב-5 כוכבים כנראה בהיסח הדעת.
כי ממש לא לחצתי על הכוכבים. לכן הסרתי אותם .
כוונתי הייתה להימנע הפעם ממתן כוכבים ....
בוב (לפני שנה ו-3 חודשים)
כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. דרגתי את הספר ב 2 כוכבים.
אפרתי (לפני שנה ו-3 חודשים)
כותבת נפלא, כרגיל.
אירית (לפני שנה ו-3 חודשים)
מחשבות,
אני באמת לא יודעת.
אין לי תשובה...
מחשבות (לפני שנה ו-3 חודשים)
לא הרגשת שזה ספר חובה?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ