ביקורת ספרותית על הגן הכימי - הקמילה - הגן הכימי #1 מאת לורן דסטפנו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 27 בספטמבר, 2013
ע"י מאי


אני יושבת מול המחשב, ובפעם הראשונה, אין לי בטן מלאה על הספר. לטוב ולרע.
הוא נחמד. זה כן. אם הוא הוציא אותי מגדרי או גרם לי להתהפך בלילות- לא.

אהבתי את השימוש בהטיית השורש ק.מ.ל. אם תשימו לב מתארים המון סיטואציות שונות על ידי הפועל קמל. זה נחמד. זה נותן לשם הספר משמעות גדולה יותר. גם השפה בספר מאוד גבוהה וססגונית. זה מוסיף המון.
הדמויות היו צבעוניות מאוד וממש למדנו עליהן ככל שהתקדמה העלילה. אני תמיד אוהבת את הדמויות שלאורך כל העלילה מקבלים עליהן עוד ועוד פרטים- כמו האחיות של ג'נה שנהרגו או הבן של לינדן שמת (?).
טיפה הפריע לי שגם בסוף הספר, לינדן עדיין חי באותן אשליות על הדרך בה הכלות הובאו אליו. ממש חיכיתי לתגובה שלו כשיגלה את האמת, כי אני מאוד אוהבת לצפות באנשים שמפוצצים להם את הבועה כמו שקרה עם ססילי בסוף הספר.
גם הייתי רוצה שגבריאל יהיה דמות יותר דומיננטית. שיקרה יותר. שאני אתלהב ממנו. בתכלס אנחנו לא באמת למדנו להכיר אותו חוץ מפנטזיית המשרת ואשתו של.
למרות כל מה שכתבתי, אני מאוד מעריכה סופרים שכותבים על העתיד. כלומר, הם ממש יוצרים עולם שלם מאפס. האנשים, הסביבה, הסיבות, השינויים. צריך דמיון מדהים על מנת לבנות עולם שלם.
אבל בשום שלב בספר לא הופתעתי או הולהבתי יותר מדי. מה שכן, חילוק הפרקים טוב כך שהרבה פעמים מצאתי את עצמי ממשיכה לפרק הבא כדי לגלות מה קרה לססילי או לג'נה או בזמן ההוריקן. ו... זהו.

סיכום- ספר סבבה. נחמד.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ