ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 ביוני, 2014
ע"י מאי


הבטחתי לעצמי שאקרא את 'אשמת הכוכבים' לפני שאראה את הסרט. אני רק מקווה שהסרט יהיה טוב כמעט כמו הספר, בשונה ממפוצלים שם הסרט היה זוועתי (לדעתי).
אז נכון, זה ספר נחמד ומרגש ועצוב והכל. אך אני ממש לא מזדהה עם אלו שכתבו שהספר גרם להם לבכות וליבב וכדומה. למען האמת, הוא היה דיי צפוי. *ספויילר* זה היה ברור שמישהו מהם ימות, השאלה הייתה רק מי. נכון, זה היה טיפה מפתיע כשחזר הסרטן לאוגוסטוס (אני מסרבת לקרוא לו גאס). ובכל זאת, אני חושבת שהדבר הכי מפתיע שקרה בספר היה כשהייזל זרמה איתו למיטה ישר אחרי הנשיקה הראשונה שלהם. אני אישית חשבתי שהיא קצת יותר טובה מזה. יאמר להגנתה שחיכתה חצי ספר עד שהתנשקה איתו, ובכל זאת אפילו לא פרק שלם עד שהלכו לחדר שלו. הדבר השני שהפתיע אותי היה כשהייזל עצמה לא מתה. כבר מההתחלה ממש ציפיתי לסוף פתוח כמו במכאוב מלכותי, שיגמר באמצע המשפט. *סוף ספויילר*
ולמרות מה שאמרתי, מדובר בספר ששווה את הזמן שלכם ללא כל ספק. למה? מכיוון שהדמויות בספר בנויות היטב, עד שניתן להרגיש כאילו היו הם אנשים אמיתיים שהכרתי זמן רב. בנוסף, אם להתעלם מהקיטשיות הנשפכת מהספר בכל פעם שפותחים אותו, עדיין מדובר בסיפור אהבה שייכנס לכל קורא ללב. כמו כן, הכתיבה הקלילה של ג'ון גרין מוכיחה לנו שהוא יודע בדיוק כיצד עובד מוחם של בני הנוער, עד שלרגע תהיתי אם אכן מדובר בגבר בוגר, ולא באיזו נערה צעירה. גם השיחות בספר מנוסחות היטב, ורק מוסיפות לבניית אופי הדמויות. אני גם חושבת שהעובדה שגרין כתב ספר בתוך ספר מדהימה בפני עצמה. אני הייתי בטוחה לחלוטין שהספר קיים במציאות, עד שגיליתי שלא והתאכזבתי קשות. מכאוב מלכותי היה יכול להיות ספר מצוין.
ועדיין היו קצת דברים שהפריעו לי. ראשית, מישהו יודע למה הייזל מדברת עם סימני שאלה כל הזמן?? גם כשהיא עונה על שאלה, יש בסוף סימן שאלה. היו גם טעויות כמו 'הבית ספר' במקום בית הספר. למרות שאת ההערה הזאת אני בטח צריכה להפנות למתרגמת. (תקוללו מתרגמים גרועים וארורים!!) וכמובן העובדה שהרוב היה דיי צפוי.
קיצר- תקראו. אין צורך בחבילת טישו צמודה אליכם.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מאי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
שכנעתן אותי -ובו בזמן גם הרגעתן- אז באמת אלך לראות את הסרט.
תולעת (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
כן הסרט של מפוצלים אכזב,אבל הסרט של אשמת הכוכבים דווקא טוב,אבל כמובן שהספר טוב יותר.
ולא כל כך הבנתי למה הדבר הכי מפתיע שקרה בספר זה כשהייזל זרמה עם גאס למיטה אחרי הנשיקה הראשונה שלהם..אני לא חושבת שיש בזה משהו לא בסדר.
לי יניני (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
צפיתי בסרט. יש זויות שונות קצת בסרט. תיהני ממנו . מצורף דבריי לגבי הסרט:
זהירות ספויילר: "החיים אינם מפעל להגשמת חלומות".

זוהי מלודרמה ואהבה "טהורה".

בסרט הזה יש המון רגש, תעוזה, חוצפה, קלילות והמון חיים.

סרט שנוגע ללב עם שחקנים צעירים, מלאי חיים ולמרות גילם הצעיר, כל מה שהם אומרים מאוד שנון, חכם ורווי תובנות חיים.

שיילין וודלי מגלמת את הייזל מקסים. במשך כל הסרט הייזל ללא איפור עם פנים נקיות מאיפור, תמימות נעורים שלא מסתירה מאומה, הכל נקי, זך טהור... מטאפורה נהדרת המדגישה עד כמה האהבה בין הייזל לגאס נקייה ולא רק...

כנ"ל הנסל אלגורט שמגלם את גאס... גם הוא משחק נפלא ומשדר סוג של "ניקיון" ובנוסף לכך... גם חתיך, שנון וחכם.

שניהם לוקחים את המחלה הארורה הזו בקלילות ויחד עם זאת מצליחים להעביר לצופה את העינויים, האי נוחות והכאב.

אורך הסרט 125 דקות שחולפות במהרה, בהומור שנון ולא מעט דמעות.

מעט הפריע לי הסצנה הקשורה באנה פרנק- תלכו לצפות ותבינו.

כשקראתי את הספר כתבתי שהוא מרגש, מקסים ונקרא בנשימה עצורה, כך גם הסרט...

אזי לקוראי המילה הכתובה, שלא אוהבים לצפות בסרט שכבר קראו את הספר, אל תפספסו את הסרט הזה!

הטים מגזין כתב על הספר שהוא "קרוב מאוד לגאוני... פשוט הורס... חסר פחד מול רגש פשוט, ישיר ורב–עוצמה".

אני חושבת שגם הסרט גאוני בזכות המשחק, הבימוי, הצילומים, הנופים והמוסיקה.

ממליצה בחום.

ציון 9 מתוך 10
לי יניני



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ