“קאלה טור לא דומה לנערות אחרות. היא אשת זאב עם משבר זהות שנבע מהסופרת. בלונדינית ומדהימה עם גזרה הו-כמה-נהדרת. היא מיועדת להתחתן עם מישהו שהיא לא אוהבת, אבל הוא חתיך כמו אל יווני, ולמרות שהוא שובר לבבות שוטף הוא יעשה הכל בשבילה, גם יפסיק להתפרפר, כמובן. והו, איך אפשר לשכוח את העובדה שאנושי התאהב בה רק כי היא הצילה את חייו האומללים מדוב גריזלי, וביקש ממנה שתקטע את נישואיה שבוע אחרי שהכירו. וכמובן, ה”

“אז ככה, אחרי שקראתי את סדרת צל-לילה הסכמתי לקרוא לאנדראה קרמר "אחת הסופרות האהובות עליי". הצורה שבה הספרים היו כתובים, הדמויות הנוגעות ללב והרעיון המדהים של הספר הקסים אותי. ברגע שראיתי שהספר "Invisibility" יצא, לא ראיתי בעיניים, הבטחתי לעצמי שאני קונה את הספר הזה ברגע שאני רואה אותו בחנות. קניתי את הספר וכבר באותו יום התחלתי לקרוא את הספר. אני חייבת לציין שהתאכזבתי. "גודל הציפייה כגודל האכזבה".”

“אני אוהבת לאהוב ספרים. אני אוהבת לגעת בדמויות, להרגיש אותן, להבין אותן. וחלקן ממשיכות איתי, קמות לתחייה מעבר לדפי הספר, הסיפור שלהן אולי נגמר, המילה האחרונה נכתבה ונקראה, אך הדמויות ממשיכות להתקיים איתי. מחוץ לספר. מחוץ למילים. מחוץ לעולם שלהן, הן נמצאות בסיפור שלי עכשיו. אלו הדמויות הטובות. אני מעריכה מאוד סופרים, אנשים שכותבים מתשוקה טהורה לכתיבה, ולוו דווקא מרצון להפוך לעשירים או מפורסמים”

“אני בחיים לא אבין את האנשים שאומרים לי לא לשפוט ספר לפי הכריכה. המשפט הזה 100% נכון ואני מסכימה איתו, אבל בכל זאת, הכריכה ושם הספר הם הדבר הראשון שאנחנו רואים בספר, ובסופו של דבר, ולא משנה כמה אנחנו מתכחשים לזה, הם נותנים לנו את הרושם הראשוני מהספר ואם אנחנו מתעניינים ספר או לא, זה בדרך כלל בגלל הכריכה. קרה לי הרבה פעמים שהכריכה או השם (או השילוב של שנהם)של הספר נראו לי טיפה מוזרים ולא רציתי לקח”

“קאלה טור לא דומה לנערות אחרות. היא אשת זאב עם משבר זהות שנבע מהסופרת. בלונדינית ומדהימה עם גזרה הו-כמה-נהדרת. היא מיועדת להתחתן עם מישהו שהיא לא אוהבת, אבל הוא חתיך כמו אל יווני, ולמרות שהוא שובר לבבות שוטף הוא יעשה הכל בשבילה, גם יפסיק להתפרפר, כמובן. והו, איך אפשר לשכוח את העובדה שאנושי התאהב בה רק כי היא הצילה את חייו האומללים מדוב גריזלי, וביקש ממנה שתקטע את נישואיה שבוע אחרי שהכירו. וכמובן, ה”

“אז ככה, אחרי שקראתי את סדרת צל-לילה הסכמתי לקרוא לאנדראה קרמר "אחת הסופרות האהובות עליי". הצורה שבה הספרים היו כתובים, הדמויות הנוגעות ללב והרעיון המדהים של הספר הקסים אותי. ברגע שראיתי שהספר "Invisibility" יצא, לא ראיתי בעיניים, הבטחתי לעצמי שאני קונה את הספר הזה ברגע שאני רואה אותו בחנות. קניתי את הספר וכבר באותו יום התחלתי לקרוא את הספר. אני חייבת לציין שהתאכזבתי. "גודל הציפייה כגודל האכזבה".”

“אני אוהבת לאהוב ספרים. אני אוהבת לגעת בדמויות, להרגיש אותן, להבין אותן. וחלקן ממשיכות איתי, קמות לתחייה מעבר לדפי הספר, הסיפור שלהן אולי נגמר, המילה האחרונה נכתבה ונקראה, אך הדמויות ממשיכות להתקיים איתי. מחוץ לספר. מחוץ למילים. מחוץ לעולם שלהן, הן נמצאות בסיפור שלי עכשיו. אלו הדמויות הטובות. אני מעריכה מאוד סופרים, אנשים שכותבים מתשוקה טהורה לכתיבה, ולוו דווקא מרצון להפוך לעשירים או מפורסמים”

“אני בחיים לא אבין את האנשים שאומרים לי לא לשפוט ספר לפי הכריכה. המשפט הזה 100% נכון ואני מסכימה איתו, אבל בכל זאת, הכריכה ושם הספר הם הדבר הראשון שאנחנו רואים בספר, ובסופו של דבר, ולא משנה כמה אנחנו מתכחשים לזה, הם נותנים לנו את הרושם הראשוני מהספר ואם אנחנו מתעניינים ספר או לא, זה בדרך כלל בגלל הכריכה. קרה לי הרבה פעמים שהכריכה או השם (או השילוב של שנהם)של הספר נראו לי טיפה מוזרים ולא רציתי לקח”