ביקורת ספרותית על הגן הכימי - הקמילה - הגן הכימי #1 מאת לורן דסטפנו
ספר מעולה

---

"היי מיטה רועדת שלי *-*
היי שמיכה ששוב נפלה לרצפה באמצע הלילה ובגללה אני רועדת =.=
והיי ספר שבגללו נרדמתי בשתיים עשרה בלילה אחרי שתי התחבטויות אם לעשות הזרקת קפאין או משקה אנרגיה או משהו!! *___________*"
כן, ככה התעוררתי הבוקר.
אז אכן, זה הספר המדובר, זה שבשבילו ובגללו נשארתי ערה עד שתיים עשרה בלילה ושחצי אשמתו הוא שכמעט התעלפתי על השולחן בשיעור מתמטיקה והמורה למתמטיקה גרם לכולנו לעמוד ולקפוץ כי היינו חצי רדומים (רובנו), ואז הוא עוד שלח אותי לשטוף פנים!! ><

כן, הספר הזה דיי הרס לי את היום (בערך) אבל אתמול דיי הייתי בטוחה שמצאתי אותו והגעתי למקום בו אוכל לנוח בשלום (חידוש. זאת לא ביקורת, זאת הצוואה שלי. מאיפה לעזאזל הגעתי ל"מקום בו אוכל לנוח בשלום"?! ם.ם).
אוקיי, אז בחזרה, אתמול השאלתי אותו מהספרייה, ואיפה מצאתי אותו? אתם בטח שואלים.
אז זהו, אחרי חיפושים חוזרים ונשנים במשיך מלא זמן, איפה אני מוצאת אותו?
עמוק עמוק במדפי המבוגרים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני מרגישה
כאילו
נבגדתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
*__________________________________________= (פנס בעין שהייתי ממש קרובה לקבל. אל תשאלו)

אז הספר הזה... הוא חתיכת ספר. באמת יצירת אומנות מעולה ומיוחדת שאי אפשר לא לאהוב.
אז כן, זאת עוד טרילוגייה!! מישהו צריך לעשות משהו נגד הטרילוגיות האלו =.= זה נראה כאילו הסופרים היו חייבים לבוא ולחתוך ספר שלם באמצע.
מעצבנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!
או בעצם...
מעצבנות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כי אני לא זוכרת ששמעתי על טרילוגיה (חוץ מטרילוגיית "מילניום") שנכתבה בידיי בחור. ואני חושבת שמי שכתב את "מילניום" מת. או שלא. אופסי :O

אז הספר הזה בעצם מסופר בזמן הווה גוף ראשון מפיה של ריין אלרי. נערה בת שש עשרה. בעולם מתקדם שבו הכל שונה.
העולם נמצא מרוסק אחריי שהתפשט נגיף כלשהו, וירוס. שמתקיף כל אישה בוגרת בגיל 20, ואיש בגיל 25, (היימיטץ' צרחה שסיפרתי לה את התקציר של הסיפור בשלב הזה: "אבל תוחלת החיים של הבנות יותר גדולה משל בנים!! למדנו את זה!!") הוירוס הורג אותם באיטיות והם לא מצליחים לשרוד אלא כמה חודשים מועטים.
אז למרות שנמצאו תרופות כמעט לכל הבעיות האפשריות, תוחלת החיים קצרה מתמיד.
מה שגורמת התוחלת החיים הקצרה לסחר בנשים היא עלייה חדה. והפיכת כל זה לחוקי לגמרי. חתנים מופיעים עם נשים בפומבי וכולם יודעים שזה לרוב לא מרצון.
אספנים מתגנבים לבתים כדי לחטוף בנות, מכינים מלכודות, עושים הכל כדי ללכוד בנות כל ערב, כדי לתפוס אותן ולקחת אותן. לעיתים סתם ככה מהרחוב, לפעמים בעבודה, ולפעמים אפילו לשלוף אותן ממיטתן שלהן.
ריין נחטפת; והיא בדרך לחתן שהיא לא פגשה, לא רוצה לפגוש, ולא תרצה.

יש לי כמה הערות קטנות לגביי הספר.
מה שהכי הפריע לי בספר הזה היה שבמספר סצנות, ריין כן הראתה אהבה ללינדן. אבל אני לא מבינה איך אפשר לאהוב מישהו שהשכיב ילדה בת שלוש עשרה. ואיך אפשר לאהוב מישהו שחולק אותך עם עוד שתי בנות?!
זה קצת מגעיל.
הדבר הבא, היה ההיריון הלא צפוי, מה שעורר הרבה גועל ומחאה מכמה אנשים פה. כן, גם ממני זה עורר סלידה גדולה למדיי. סליחה.
ועוד משהו, שבמשך כל הזמן הזה (לא שזה מפריע לי באמת, אבל זה פשוט לא הגיוני) איך ריין הצליחה לצאת מכל זה מבלי שהבחור יחשוד בה בגלל שהיא לא נותנת לו... לשכב איתה? (אני מרגישה סוטה =.=)
אבל ברצינות, איך היא יכלה לצאת מזה ככה? תקופה של שנה בערך מתוארת שמה, ואיך היא יצאה טהורה מכל זה בהשוואה לילדה בת שלוש עשרה שלעומתה ראתה כוכבים (כן, הילדה הזאת דיי התרפסה והכל, אבל עדיין!!) והיא עוד האישה הראשונה! הראשונה! זאת שהולכת עם הבחור לאירועים חברתיים ומלווה אותו לכל מקום!
זה היה בלתי הגיוני מצד הסופרת למרות שזה חסך לי הרבה אירועים מגעילים וטוב שכך. אבל אני שונאת שספרים לא הגיוניים לחיים מקבלים תפנית לא הגיונית.
ועוד משהו אחרון שמתקשר לתקופה שעלייה מספר הספר (מבחינת זמן) בערך שנה מגולל הספר את סיפורה של ריין.
ולכולם יש ימיי הולדת.
חוץ ממנה, וללינדן!!
שמישהו יסביר לי.
מה -
הגיוני -
בזה?! =.=
כי שמשלבים את כל ההיריון, והתקופה עם רוז, ואת כל החוויות שעברו, חייבת לעבור איזו שנה.

אוף.
אז חוץ מכמה בעיות סלידות גועל כאלו ונשנות, אני עדיין חושבת שלספר מגיע כראוי לו לפחות חמישה כוכבים, על הדרך שבה לא יכולתי להרפות את האחיזה ממנו גם בשביל ארוחת ערב, ובקושי בשביל מקלחת. על הכתיבה הרהוטה והדמויות המסקרנות, ועל הרעיון הגאוני. ועל הצצה לתוך אפשרות לעתיד. הצצה מאיימת ועם כך מרתקת.

אז אני ממליצה על הספר הזה בחום לאלו שאין בהם תמימות שאפשר להרוס/לרסק/לפורר לעפר שלא יישאר ממנו שום דבר :O

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על הגן הכימי - הקמילה - הגן הכימי #1