“כשאני חושבת על הספר הזה, המון תיאורים עולים לי בראש. חלקם אף סותרים זה את זה. מצד אחד מיוחד, מצד שני קיטשי. מצד אחד מותח, מצד שני צפוי. זה ספר מדהים ונורא בו זמנית. מבולבלים? גם אני...
אתחיל בלהגיד שהספר הראשון בינוני. אהבתי את כל הספרים בלטינית שהם מצאו, ואת המידע שהוצפנו בו לאורך הספר- הסופרת בנתה עולם מדהים, כמעט מוחשי, שכולל מפלצות, אנשי זאב, הבדלי מעמדות, אנשים שלא מי שהם טוענים שהם. איכשהו, למרות שעלילה עצמה דיי בינונית, הסוף השאיר אותי במתח ואילץ אותי לקנות את הספר השני- הלוא הוא זאבי הלילה.
אתם יודעים מה, זה ספר לא רע בכלל. העלילה בו מתפרסת לאורך שבוע, והמון תהפוכות קורות במהלכו. המון. ספויילרים- בשבוע בודד קאלה מוצאת את להקתה, עושה דברים שלא אפרט עם שיי, מגלה שכל חייה היו שקר, מבינה שהחפשנים הם הטובים ושחצי והאנשים שהיא מכירה מתים. סוף ספויילר ומשום מה הסופרת הצליחה לשאוב אותי לעולם החדש שנגלה לעיניי קאלה- עולם בו השומרים הם הרעים ואילו החפשנים הם הטובים.
ובכל זאת מספר דברים הציקו לי לאורך הקריאה (עשוי להכיל ספויילרים)-
כמישהי שכבר בתחילת הספר הראשון הצהירה שהיא בקבוצה של רן, התבאסתי לגלות שהוא בקושי מופיע לאורך הספר. אם כי אני מאמינה שהספר הבא יהיה גדוש בדמותו של רן. ואיך אפשר שלא לחבוט בכרית כשלאורך כל הספר הראשון קאלה מתבכיינת שהיא מאוהבת בשיי אבל מובטחת לרן, וכמובן שהייתם מצפים שעכשיו שהיא לא מובטחת לרן היא תהיה מאושרת עם שי, אבל לא! היא לא מפסיקה להתבכיין על געגועיה לרן. באיזה שהוא שלב ראיתי בראשי את קאלה צועדת לעבר החופה כשמימינה רן ומשמאלה שיי. היא פשוט לא מסוגלת לקבל החלטה.
ורק לי הפריע כשאנסל סוף סוף שב לקאלה, ואיכשהו היא מצאה את עצמה במיטה עם שיי בזמן שאנסל עבר התמוטטות עצבים?
עוד דבר- אני לא קונה את סיפור האהבה בשקל של סבין ואיתן שניסו למכור לנו. כאילו, ברצינות?! הוא ראה אותה, הם החליפו מבטים, היא התעלפה בשלב כלשהו, הוא החזיק אותה בזרועותיו איזה חצי ספר, ובסוף אתם עוד עשויים לחשוב שהם מכירים אחד את השני כבר שנים. כשבעצם הכירו לפני מספר שעות.
ספויילר- כבר מהרגע בו אדנה קראה לקאלה "לילי" ידעתי שהיא אחות של רן, ומונרו אביו. זה היה כל כך ברור!
ובפינת המילון שהמצאתי בזה הרגע- הנה כמה מילים שתזדקקו להם על מנת להבין את הספר (אני לפחות נאלצתי להיעזר במילון):
סימא- עיוור, סנוור
פלבל- נע במבוכה
אין לי מושג מאיפה המתרגמת הביאה את המילים האלו. בבקשה תגידו לי שאני לא היחידה שלא הבנתי את משמעותן.
וכמובן, גם בספר הזה הסופרת לא מאכזבת עם שלל תיאורים, יותר מדי אם תשאלו אותי, מחדר השינה של קאלה (או של שיי, או הגינה).”
