ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בינואר, 2013
ע"י ~דניאל~
ע"י ~דניאל~
"אני עושה את זה למען החירות," אמר בשקט. "בעולם שבו אין חירות."
קרה לכם פעם שהרגשתי שאתם כלואים? שאין לכם דרך מילוט?
ולא אני לא מדברת על להימחץ בתור לקופאית, להיתקע חצי שעה במעלית, או כשהמנעול בשירותים בבית ספר מחליט להיתקע...
אני מדברת על להיות כלוא בלי אפשרות לצאת. מצב שבו השעות הופכות לימים והימים הופכים לשנים.....
הסיפור הזה נגע לי בכל נים בגוף ופשוט גרם לי לרעוד מרוב פחד. הוא פשוט לקח את המציאות והטיח לי אותה בפרצוף.
כי בסופו של היום - כולנו כלואים.
אנחנו מוקפים בחומות שאנחנו אפילו לא מסוגלים לראות אותם! כלא של נורמות והתנהגויות מצופות שהחברה הכתיבה לנו... והנורמות האלו היו מוכתבות עוד הרבה לפני שנולדנו, אז מי אנחנו בכלל שנמחה עליהם? אנחנו כלואים בתוך כלא מלא ברגשות, כאב, זיכרונות שאנחנו רוצים לשכוח, מחשבות שגורמות לנו לשנוא את עצמו - אנחנו כלואים בתוך עצמנו.
וכן אפשר לעזוב בית. ואפשר לעזוב משפחה. ואפשר לעזוב מדינה גם - אבל אי אפשר לעזוב את עצמך, אין לאן לברוח.
אינקרסון מציג שני עולמות מקבילים - באחד האנשים כלואים בכלא אמיתי ממנו הם לא יכולים לצאת פיזית, ובשני האנשים כלואים בתוך חומות שהם בעצם לא יכולים לראות, כלא שבו נמצאת נפשם וחירותם להיות מי שהם רוצים.
מה יותר גרוע? זה סובייקטיבי. ובתוך העולמות האלו, אנשים קטנים עם בעיות גדולות נאחזים בתקווה. התקווה לנפץ את חומות הכלא.
הספר כתוב בצורה זורמת, הדמויות מעניינות ונוגעות, הציטוטים בתחילת הספר הם רעיון מעניין, לוקח קצת זמן להיכנס לספר ולהבין מה קורה שם אבל ברגע שנכנסים כבר אי אפשר להניח את הספר מהידיים...
לפני זמן מה גיליתי על מותו של אדם יקר לליבי, שהיינו קשורים ביננו בקשרי דם. הכאב אכל אותי מבפנים. החרטה על כל הדברים שיכולתי לעשות. ואתם יודעים מה הרגשתי בתוך תוכי? הרגשתי שאני הכלא של עצמי. הייתי כלואה בתוך סערת רגשות וכאב. הרגשתי רע מזה שאני פה והוא לא כאן.
עד שלמדתי לשחרר. נתתי להכל ללכת והמשכתי הלאה.
ופרצתי מתוך הכלא של הכאב שהייתי נתונה בו.
אני עדיין אוהבת לבקר את הכלא הזה מדי פעם, לחמש דקות לשבע דקות... זה בסדר. זה אנושי, כל עוד אני זוכרת לצאת ממנו אל העולם שבחוץ. כי החיים לא עוצרים.
אירוני אבל נכון, אנחנו הסוהר של עצמו - רק אנחנו מחזיקים במפתח לפריצת הכלא בו אנחנו כלואים.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
~דניאל~
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
:)
הקיסרית הילדותית- תודה רבה לך!! מאוד מעריכה את זה :)
אנקה אין כמוך!! התגעגעתי! תודה רבה רבה. שבוע טוב שיהיה לך והמון בריאות לכל המשפחה. |
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
לפעמים הבוקר יפה מעיד על המשכו של היום ואת בלי ספק מהתחלה
גילית ניצוצות רבים של תבונה ותובנה והתבטאת כפי שרבים אחרים לא מסוגלים, אוהבת לעקוב אחרייך ואחרי ביקורותייך ומחשבותייך מדי פעם כשאת מבליחה לאתר ונהנית מכל רגע.
ילדה חכמה שלי :) |
|
|
הקיסרית הילדותית
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
|
|
|
~דניאל~
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה רבה רבה לכולכן!!! באמת עשיתן לי את היום :)
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
את מדהימה והביקורת מהממת,
אין מילים.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מדהימה
הבחינות שלך מבריקות
|
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
אילו תובנות מדהימות, רגשת אותי.
|
|
|
הקוסמת
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מעולה
עשית לי חשק לקרוא
|
|
|
Miaka
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת נהדרת !
משקפת לגמרי את דעתי לגבי הספר ,אינקרסרון אומר לקלודיה שהוא לא יכול לברוח מעצמו.
זה נכון גם לגבינו,אנחנו יוצרים את הכלא שלנו,רגשות אשמה ,חרטה,כעס,טינה. אני שמחה מאוד לשמוע שהצלחת לצאת מהכלא שלך! זה אומר שאת בן אדם מאוד חזק :) |
|
|
Hope
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מצויינת ואמיתית.
אין ספק שבדרך כלל אנחנו הסוהרים הכי קשוחים של עצמנו.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
