הביקורת נכתבה ביום שבת, 31 באוגוסט, 2013
ע"י ~דניאל~
ע"י ~דניאל~
לא קראתי ספר מעל חצי שנה.
התרחקתי מהספרים ואפילו די נרתעתי מהם, משהו בחיים לא קרה לי קודם; מין מחסום קריאה מגעיל כזה. וככה העברתי חצי שנה בלי שום ספר (תאמת שלא סבלתי מזה משמץ של אי נוחות, קצת איכזבתי את התולעת ספרים שבי), אבל בקטנה.
ואז יום אחד, המחסום פשוט נשבר. הרגשתי שאני רוצה לחזור לקרוא שוב, והרבה. ומלאך מכני היה שם.
האמת שקסנדרה קלייר די איכזבה אותי במלאך מכני. זה נכון ש'קלף מנצח' לא מחליפים, אבל ראבק, את באמת חושבת שהקוראים שלך מטומטמים? לא מספיק שהעלילה בעצם מתמקדת באותו עולם, היא פשוט הלכה על אותו דפוס של דמויות ודינמיקה כמו בסדרת בני הנפילים, זה מאכזב ואפילו קצת מביך. כי שוב אנחנו מקבלים את החתיך שבטוח בעצמו, עוקצני ויהיר שתמיד הולך לו עם בנות, ואיך לא בתוספת החבר הכי טוב המבין ששונה ממנו וגם רגוע יותר, והנה שוב הנערה הרגילה שלפניכן לא היה לה קשר לעולם הזה בכלל ואז פתאום היא נשאבת אליו. ושוב פעם במכון יש את היפיפייה האדישה שתמיד מתלבשת יפה והשיער שלה תמיד מדהים בכל מצב.
ושוב פעם, הנערה הרגילה והממוצעת הזאת מוצאת את עצמה נקרעת בין שני גברים, שתי אהבות. האחד הוא הבחירה הבטוחה, זה שאף פעם לא ייפגע בה והמערכת יחסים שלהם תיהיה תמיד מ נוהלת על מיי מנוחות, לעומת המתוסבך שמשהו נדפק לו קצת בראש, זה שמערכת יחסים איתו זה סיכון והרפתקאה.
הספר לא גרוע. הוא פשוט לא מעולה. הוא בסדר ולא יותר מזה. העלילה המשוחזרת שקסנדרה תווה הצליחה לעניין אותי, אבל גם לגרום לי לחשוב שאני בעצם קוראת את עיר של זכוכית, עם שינויים קלים בזמן ובמקום.
בקיצור, הספר בסדר.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
