ביקורת ספרותית על חיים משלנו מאת ליאת רוטנר
בזבוז של זמן

---

טוב, אז למרות הלבטים שהיו לי - החלטתי לבסוף כן לכתוב ביקורת על הספר הזה. לפני מספר ימים נתקלתי בראיון של רוטנר עם סטימצקי. (למתעניינים שבינכם: http://www.youtube.com/watch?v=pMvlMKJhhM8)
בו היא מתארת כיצד התרגשה שביקרו את הספר שלה במילים גבוהות וכמה שהיא רגילה שהביקורות של הילדים שמגיבים על הספרים שלה הם בדרך כלל "מהמם" , "מושלם" וכאלה.
אז רוטנר, סקרתי את דפי הספרים שלך - והאמת שאותם הילדים האלה, משקיעים המון בלכתוב ביקורת על הספרים שלך (שחלקם דרך אגב לא ראויים גם לזה) - במילים פשוטות: מצטערת לאכזב אותך, הביקורת הזאת הולכת להצטרף לרשימת הילדות בעלות אוצר המילים הלוקה שמבקרות אותך כל פעם מחדש...
מתפללת עבורך שחלומותייך יתגשמו ואנשים מבוגרים עם אוצר לשון מרשים יבקרו את הספרים שלך... ועד אז - הנה אני פה.


אז את כנראה לא יודעת רוטנר, אבל במשך מעל ל-4 שנים היית לי לדמות חיקוי. כל ווריד בגופי העריץ אותך ואת הכישרון הספרותי שלך, שאותו טרחתי להלל לשווא בכל מקום.
כי האמת, שבהרבה מובנים את הגשמת את החלום של כ"כ הרבה ילדות שאוהבות לכתוב - ועל כן, אני באמת מפרגנת לך. כל הכבוד לך, להוציא ספר בגיל 15 זה אכן ראוי להערכה.

וחלק מהספרים שלך באמת היו טובים, אני לא אשקר. אבל לאחרונה אני מתקשה לעקוב אחרייך. את עולה ויורדת, עולה ויורדת - כמו השמש.
כי קיץ אחד ביחד היה סבבה לחלוטין - ומשם התרסקת יחד עם המשך הסדרה.
ואחר"כ הרמת מסך באמת היה נחמד - ושוב התרסקת כשהוצאת מעורב ירושלמי שהיה קריא בקושי ואת מלאדאר שקראתי את ההתחלה שלו ופרשתי.
ואת הגיע מבצע מלכה, ושוב התמלאתי באכזבה כלפייך. הדמויות שלך היו בנאליות, אבל עם פוטנציאל לא ממומש.
ואת נופלת בטעות שטובים ממך נפלו בה:

החזרה. את משחזרת אישיות ומערכות יחסים של דמויות, יש לך ספרים שונים שמכילים בדיוק את אותה דמות, רק עם שם אחר - ושוב גם לגבי המערכות יחסים. הדבר שהכי צרם לי היו השחזור המדויק בחיים משלנו ובקיץ אחד ביחד: שניהם הכילו מנהלים שרוב סגל המורים פשוט לא סבל אותם.
קראתי את הפרק של המנהל בקיץ וקראתי אותו בחיים משלנו, והם פשוט אותו דבר!! רק שאחד דתי והשני חילוני!

הטעות השנייה שלך, היא להמשיך סדרות שנסגרו כבר ממזמן.

קיץ אחד ביחד קיבל סוף כזה מקסים!! למה היית צריכה לקחת את איתי ולהמשיך איתו את מעורב ירושלמי??? אני מצטערת, אבל אני לא אבין את זה בחיים. הרעיון שמאחורי מעורב ירושלמי באמת טוב, אבל את יכולת לכתוב דמות חדשה... או שזה פשוט מעבר ליכולות שלך.
ועכשיו שוב פעם לקחת את איתי, והפעם לחיים משלנו.
למרות שמעורב ירושלמי קיבל אחלה של סוף!!
אני לא מבינה למה את עושה את זה כל פעם מחדש.
מעבר לכך, אני לא מבינה למה אני כל פעם קונה את הספרים שלך ונופלת מחדש.
את לא מסוגלת להמציא דמויות חדשות! העלילה שלך כל כך בנאלית! וכן, מצטערת להודיע לך - אבל אפשר לתאר כל דמות שלך בשורה וחצי!!
בחיים משלנו מתואר בפירוש "[...] עומדים להתמודד עם העצמאות" - איזה עצמאות ואיזה נעליים??? הרי בגלל שאת כל כך מתקבעת לדברים שהביאו לך הצלחה ואת מפחדת לנסות לכתוב על דברים חדשים, שוב, ה' יודע איך מצאתי את עצמי קוראת על עלילה שמרביתה מתרחשת בתוך כותלי בית ספר.


על חיים משלנו, אני לא הולכת אפילו לכתוב ביקורת.
הוא פשוט לא שווה קריאה מבחינתי.
אני את הספר הבא של רוטנר, כבר לא אקנה.

» ביקורות נוספות של ~דניאל~
» ביקורות נוספות על חיים משלנו