“"אף אחד לא צופה באישה בדרכה למותה"
זאת השורה הראשונה שהתגלתה אלי כשפתחתי את הספר בחנות הספרים. היא הייתה מספיקה, הספר נקנה.
מאז ומתמיד הייתה לי חיבה בלתי מוסברת למאות ה-16,17,18.
אני נמשכת אל התקופה ואל הקסם שבה. הגינונים, ההליכות, הלבוש. הכל קוסם לי.
חשבתי לעצמי, מה היה קורה אם הייתי נולדת בתקופה הזאת?
הייתי בטח אומללה. הכללים החברתיים הנוקשים, המוסכמות, הבדלי המעמדות, היחס הלא שווה לאיש”