כמה טוב שישנם ספרי פנטסיה, שהם מפלט זמני אליו ניתן לברוח כאשר הרוע והטיפשות האנושיים הופכים את המציאות למעיקה מדי. אמנם גם במציאות הבדויה של ספרי הפנטסיה מתקיים המאבק הנצחי בין טוב לרע, אלא שכאן כוחות הרוע מסקרנים אותנו יותר משהם מאיימים עלינו ואנו יודעים כי בסופו של דבר נזכה לקתרזיס שבניצחון הטוב על הרע.
ב"אינקרסרון" של קתרין פישר שני המייצגים העיקריים של הטוב הינם פין (ללא דגש באות פה) וקלודיה המופרדים זה מזו על ידי אינקרסרון – כלא ענק שהוא הוויה מרושעת בעלת מודעות. פין, צעיר רדוף סיוטים בהקיץ, כלוא באחד ממדוריו של אינקרסרון (לא ספרתי כמה מדורים כאלו יש, אבל לא אופתע אם יש שבעה), חי במציאות אלימה ומסויטת ואינו מכיר כלל את העולם שמחוץ לכלא ואף אינו בטוח כי עולם כזה קיים. אך תחושותיו וסיוטיו של פין רומזים לו כי לא את כל חייו בילה בכלא.
לעומתו, קלודיה חיה בעולם שמחוץ לאינקרסרון. גם בעולמה שולט הרוע, אך בהיותה בתו של סוהר הכלא מעמדה החברתי גבוה ותנאיה החומריים משופרים כך שהייאוש נעשה יותר נוח (אני מקווה שאינקרסרון אינו מחכה לי). קלודיה חשה כי אינקרסרון הוא המפתח להבנת מקורות הרוע בעולמה והיא נחושה לפצח את תעלומותיו.
האם יצליח פין להיזכר בעברו ולברוח מן הכלא? התצליח קלודיה לחדור אל צפונותיו של אינקרסרון? האם הטוב יגבר על הרע? האם מדובר בספר גדול? ובכן, על שלוש השאלות הראשונות לא תקבלו תשובה מלאה גם אם תקראו את הספר. "אינקרסרון" הוא במובהק ספר-סדרה, כזה המותיר את רוב השאלות פתוחות מתוך תקווה כי הקוראים יסתקרנו מספיק כדי לקרוא את ספרי ההמשך. לטעמי, חסר closure: לפחות חלק מן השאלות העיקריות צריכות היו להיפתר בספר.
באשר לשאלה האחרונה, התשובה היא: לא, אין זה ספר גדול, אבל הוא בהחלט קריא. פישר בונה עולם בדיוני מעניין למדי רווי המצאות חביבות כגון רצפות המאיינות פירורים הנופלים עליהן (שימושי למדי), יצורים היברידיים שחלק מאבריהם ביולוגי וחלק אחר עשוי ממתכת (לא מקורי במיוחד), עבדים-כלבים הקשורים ברצועה (אוי), חיפושיות ניקוי (שימושי מאד!) ועוד ועוד. התרגום באיכות בינונית אבל לא עד כדי פגיעה עמוקה ברגשות הקוראים. בקיצור: לא חייבים, אבל בהחלט אפשר.

















![הפיל נעלם [מהדורת 2013]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/966559.jpg)