ביקורת ספרותית על גאולה מרצון - סיפורה של אחת מנשות גואל רצון מאת יעל (תהלליה) פפר

---

14 שנים. 14 שנים זה בעצם כל החיים שלי, פחות שנתיים.
ב-14 שנים הספקתי לעשות כל כך הרבה. וכך גם יעל. כי 14 שנים זה בעצם חיים שלמים, פרק חיים מטורף שמכיל כ"כ הרבה.

תכירו את תהלליה הרשקוביץ. תהלליה לובשת רק בגדים ארוכים ורחבים שמטשטשים את מבנה גופה הנשי, ככה היא דואגת לכסות כל מלימטר בגופה. תהלליה נשואה, לא כדת ודין, אבל היא נשואה, לטענתה. יש לה גבר, ולא סתם גבר - גבר אלוהי ביותר, שמזכיר לה דמות תנכית חשובה עם הזקן שלו והביגוד. אה כן ולגבר שלה יש עוד 31 נשים חוץ ממנה, איתן הוא שומר על קשר זוגי יום יומי. אבל כל זה לא חשוב נכון? כל עוד יש לה אותו לעצמה, הכל בסדר. הגבר שלה כל כך חשוב, אסור שיסבול משום מחסור, ולכן היא ועוד ה-31 נשים שלו (שהן כמובן לא חשובות, כי הוא שלה.) דואגות לפרנס אותו ולספק לו את כל חשקי ליבו, כי אסור שדבר יחסך מהגבר שלה, חלילה! לתהלליה אסור להסתכל על גברים אחרים, למה? ככה, זה מה שהגבר שלה הורה לה. והיא תציית לו, הוא הרי צודק בהכל... והכל לטובתה בסופו של דבר. אסור לה ליצור קשר עין עם גברים אחרים, אסור לה אפילו להיות בקרבת גברים אחרים. גם בקרבת אחיה, היא צריכה לשבת מאחורה ולא לידו במושב האוטו. ביג דיל! למי אכפת, נכון תהלליה? חייה של תהלליה מסתכמים בניקיונות הבית, יחד עם נשותיו האחרות, וכמובן עבודה קשה ומעייפת כדי לספק את כל צורכי גואל. חיים חברתים? לאאא מי צריך אותם כשיש את גואל. משפחה?? הם לרעתה. אבא שלי רוצה להשכיב אותה לדעת גואל. אבל גואל אוהב את תהלליה, הוא אוהב אותה מאוד ולכן יש להם גם 8 ילדים (שמצטרפים ל-82 הילדים שיש לגואל מנשים אחרות.) כולם נושאים את שמו של גואל. אז נכון שהיא מגדלת אותם לבד לגמרי, מכלכלת אותם לבד לגמרי, ומתנהלת על תקן אמא חד הורית.
מבחינת תהלליה, החיים שלה הם נס אחד גדול מאותו הרגע שבו פגשה את גואל. גואל הוא הכל, ובלעדיו זה כלום. מי אני שאבקר אותה?

אני פשוט בשוק. סיימתי את הספר עם אותה בחילה שליוותה אותי במהלך כל הקריאה שלו. מין בחילה כזאת שתופסת אותך בבטן ולא עוזבת אותך.
היה לי סטריאוטיפ ברור לגבי איך צריכה להיות דמות הקורבן שתיפול לידיו של פסיכי כמו רצון, אבל יעל דאגה לנפץ את הדמות הזאת.
היה לי ברור שאישה שתיפול לידיו של חולה נפש כמו רצון, צריכה להיות אישה בעלת ביטחון עצמי נמוך, חסרת ניסיון עם גברים ויציאות, שברירית, לא עצמאית, כזאת שרק מחכה לגבר הזה שינהל את כל חייה ויכתיב לה איך לחיות.
טוב זאת לא יעל. יעל יצאה עם הרבה בחורים, היא נראת טוב והיא מודעת לכך, היא דומיננטית, עצמאית ובעלת ביטחון עצמי גבוה.
אחרי שקראתי את הספר הזה אני כבר לא מרגישה כל כך בטוחה, הוא טלטל אותי. גואל רצון היווה עבור הנשים האלה, גבר דומיננטי, שליח ה', קרן אור, איש שיודע הכל, איש נערץ, לא איש אלא מישהו על-אנושי. הוא היווה עבורן הדבר הטוב ביותר והטהור ביותר בעולם. מי מאיתנו הנשים, יכולה להרים את היד ולהגיד בלב מלא שהיא חסינה בפני שטיפת מוח כזאת?? מי מאיתנו יכולה להגיד שהיא בחיים לא תיפול שבי לדבר כזה?
בהחלט מפחיד ומעורר הרבה סימני שאלה. הספר הזה גרם לי להיות יותר חשדנית (במידה הנכונה), הוא פוצץ קצת מבועת הנאביות שלי, ובעיקר גם סיפק לי הרבה מאוד אינפורמציה על אחת הכתות המובילות בארץ ישראל, המתבססת בעיקר על שטיפת מוח ושליטה פסיכולוגית, כי הרי אף אחת מהנשים האלה לא היתה כבולה בשרשראות ברזל אל גואל. אלו היו שרשראות חזקות יותר שכבלו אותם אל גואל.

תכירו את יעל פפר. היא אישה יפה ומטופחת, יש לה שמונה ילדים אותם היא מגדלת לבד. היא מטפחת את הקריירה שלה, ועובדת קשה כדי לפרנס את עצמה ואת ילדיה בכבוד. יש לה חיי חברה והיא גם בקשר עם משפחתה. היא עצמאית, אינדבדואליסטית, חזקה, מאמינה בעצמה ובעיקר חסרת פשרות. היא לא אחת שתיתן לגבר, אף גבר לסובב אותה, להכתיב לה כיצד לחיות אח חייה. היא בעלת חירות.

תהלליה הרשקוביץ, יש לי רק דבר אחד להגיד לך REST IN PEACE
יעל, שיהיה בהצלחה בחיים החדשים – מאחלת לך שתמיד תיהי בעלת חירות.
אה כן ולך רצון... בהצלחה בכלא... אתה תזדקק לה.

» ביקורות נוספות של ~דניאל~
» ביקורות נוספות על גאולה מרצון - סיפורה של אחת מנשות גואל רצון