ביקורת ספרותית על שואה שלנו מאת אמיר גוטפרוינד
ספר לא משהו

---

ספר שזכה לביקורות אוהדות מאוד ואותי איכזב קשות.
קודם כל, הספר פשוט מתיש ובחלקים רבים, לא נעים להגיד, משעמם. כתוב בצורה מבולבלת באופן מכוון, חוזר על עצמו, מכיל יותר מדי דמויות כשעל כל אחת נזרק פה משפט ושם משפט, ואותם משפטים חוזרים על עצמם בלי סוף. חצי ספר נראה כמו מין הקדמה לאיזה סיפור שיבוא אחר כך, (אבל בעצם כשמגיע – לא עונה לציפיות). ברור לי שזו דרכו של הסופר להעביר את הקורא את אותו מסלול שהוא עבר מילדותו רצופת חתיכות פאזל של קטעי סיפורים עד בגרותו שבה היה זכאי כבר לשמוע סיפורים מלאים ולחבר את התמונה כולה, אבל החלק המבולבל של הילדות ארוך מדי ומייגע – והחלק השני, של הסיפורים המלאים פשוט מאכזב אחרי כל מסכת הייסורים שעברנו כדי להגיע אליו... וכאן אני מגיעה לבעיה העיקרית של הספר מבחינתי: העירוב בין מציאות ודמיון. בזמן הקריאה, היו פעמים רבות שחשבתי: "זה מוזר", או "זה לא הגיוני - לא מתאים לדמות כזאת להתנהג ככה." וכאשר בסיום הספר המחבר הסביר מי מהדמויות אמיתית ומי לא, הסתבר לי לאכזבתי כי באמת כל מה שלא היה הגיוני בעיני – לא היה ולא נברא. כאשר סיפור הוא נטול הגיון, מלא סימני שאלה, והדמויות בו אינן עקביות בהתנהגותן – הוא ראוי לקריאה אך ורק אם הוא אמיתי ומעורר השתוממות, אחרת – מדובר סתם בסיפור גרוע.
בלי לקלקל למי שעדיין לא קרא אומר רק שדווקא סיפורה של אחת הדמויות המרכזיות בספר שאמור להיות ליבו של כל הספר – מסתבר בסוף כבדוי וכל האי-הגיון שבתוכו, הדמויות הלא-כל-כך אפשריות שכלולות בו, והמוזרות של ההתרחשויות בו, נשארים ללא הסבר ונטולי עוקץ. לסיפור כזה אני סולחת רק אם הוא אמיתי...

עם זאת, ניתן לציין מספר דברים חיוביים:
אחד מהסיפורים המרכזיים בספר הוא כן אמיתי ומעניין – ולו רק בשבילו שווה הסבל של כל הסיפורים הגרועים הבדויים.
העובדות המפתיעות והמזעזעות לגבי מה שקרה עם רבים מאוד מהפושעים הנאצים לאחר המלחמה, וכן אינפורמציה מרתקת נוספת לגבי פשע קצת פחות ידוע של הנאצים, שנחשף לקראת סוף הספר.
מחשבותיו והגיגיו של המחבר – גם אם נכתבות שוב ושוב באופן טרחני ומייגע, בכל זאת מעניינות כשלעצמן, אם כי, אישית, אותי השואה מסקרנת הרבה יותר בהיבטים אחרים דווקא, שבהם המחבר לא נוגע (באים לידי ביטוי הרבה יותר בספרו המצוין של אימרה קרטס, "ללא גורל").

» ביקורות נוספות של קוראת הכל
» ביקורות נוספות על שואה שלנו