ביקורת ספרותית על שואה שלנו מאת אמיר גוטפרוינד
ספר מעולה

---

בספר זה, שמתאר את ילדותו ונעוריו של המחבר בחיפה של שכונות העולים וההתערבלות וההתאקלמות.
הוא מביא את ניצולי השואה: בני משפחתו, שכניו - כבני אדם. הם אינם מוצג ארכיוני עם תווית "ניצול אושוויץ"
"ניצול טרבלינקה" כי אם אנשים כמוך, כמוני - אנשים - שיודעים לריב ואוהבים לאהוב. מקנאיםומסוגלים לשנוא.
מרכלים. מקטרים. בוגדים. נאמנים. מרוצים. לא מרוצים. שמחים. עצובים - א נ ש י ם.

ספר מעולה ומומלץ, יודעים מה? אפילו סוג של חובה בעיקר לדור הצעיר שידע פחות את הניצולים מהמכולת או מהדירה ליד או האבא של החבר. הדור שבעיניו הניצולים הם מוצגים ארכיוניים מהכתבה בעיתון או מהמוזיאון (אם הם לא סבא-סבתא-דוד במקרה).

כל תלמידיי (כיתה י"א) קיבלו משימה לקרוא אותו (ואת "נער קריאה" או אחד מהם לבחירתם) עד ליום השואה. ולכתוב משוב - משהו מיידי שעולה במוחם / בלבם / גם וגם תוך כדי הקריאה.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על שואה שלנו